שאלות בנושא מרכזיות טלפון לעסקים
המעבר ממרכזיה פיזית למרכזיה וירטואלית או למרכזיה בענן הוא בראש וראשונה מעבר משתי תשתיות תקשורת מקבילות בעסק לתשתית תקשורת אחת. לכן, יש לבדוק האם תשתית תקשורת ה-Data והאינטרנט של העסק יכולה לקלוט עליה גם את התקשורת הטלפונית. זה תהליך של בדיקה מקצועית, שרצוי שייעשה לפני ההתקשרות עם ספק התקשורת.
איך עובדת מרכזיה בלי ציוד במשרד, בעמוד מרכזייה וירטואלית.
מרכזיה פיזית צריך לרכוש (במחיר מלא, או בשיטות ליסינג והשכרה שונות), לשלם על רישיונות, לבטח, לתחזק (לבד או באמצעות אינטגרטור) ולתפעל. כל מודול של שירות נוסף או חדש, עולה עוד כסף ורישיונות. בקצרה: זו החלופה היקרה יותר מבין כל החלופות הקיימות.
החלופות למשרד, פיזית ובענן, מפורטות בעמוד מרכזיה טלפונית.
זו שאלה מאוד חשובה, שהתשובה עליה תלויה בניתוח הצרכים הקיימים והעתידיים בעסק. כ"כ, היא תלויה ברמת התקשורת החיצונית של העסק (מול לקוחות וכל שרשרת הערך של העסק: ספקים, שותפים וכיו"ב) ותלויה בהרגלי העבודה והשימוש בתקשורת של המנהלים והעובדים בעסק, לרבות השימוש במכשירי ניידים דוגמת סמארטפונים וטאבלטים.
באופן כללי ולא פרטני, ניתן להשיב, שלרוב העסקים בישראל כבר אין צורך במרכזיה פיזית השוכנת פיזית בעסק.
מה מתאים לפי גודל העסק ומספר העובדים, בעמוד מרכזיה לעסק.
IVR (Interactive Voice Response) הוא התפריט הקולי שמנתב את המתקשר לפי הקשה, למשל 1 למכירות ו-2 לשירות, ובמרכזיה בענן הוא כלול כמעט תמיד במחיר השלוחה. צריך להבדיל בין נתב שיחות בסיסי לבין IVR מתקדם, שפונה למערכת חיצונית כמו CRM או זימון תורים או מזהה דיבור, וזו שכבה נפרדת שמתומחרת לרוב בנפרד. לעסק קטן מספיק בדרך כלל נתב בסיסי עם שניים או שלושה מסלולים, בתנאי ששעות הפעילות והחגים מוגדרים מראש, אחרת בחופשה השיחות מגיעות לשלוחות ריקות. לפני העלייה לאוויר משרטטים את עץ התפריט, כולל מה קורה כשאף אחד לא עונה, ומבקשים מהספק להראות איך משנים שעת סגירה בעצמך, בלי לפתוח קריאת שירות.
התכונות שכלולות בכל שלוחה, בעמוד מרכזיה בענן.
כן, אבל רק כשהשיחה עוברת דרך המרכזיה: שיחות נכנסות למספר העסקי, ושיחות יוצאות שהעובד מחייג מאפליקציית המרכזיה ולא מהחייגן הרגיל של הטלפון. שיחה שמחויגת מהחייגן, או שמגיעה ישירות למספר הנייד הפרטי, לא עוברת במרכזיה, ולכן היא לא מוקלטת ולא מופיעה בדוחות. הקלטה מובנית במכשיר עצמו אינה תחליף, כי הקובץ נשמר בטלפון של העובד בלי ניהול מרכזי, בלי הרשאות ובלי תקופת שמירה מוגדרת, ובחלק מהמכשירים כל המשתתפים שומעים הודעה שהשיחה מוקלטת. לכן קובעים נוהל כתוב, שלפיו שיחות עבודה יוצאות רק מהאפליקציה, ומודיעים לצד השני שהשיחה מוקלטת.
שאלות בנושא ספקי תקשורת ומחשוב לעסקים
בישראל מדובר בשוק מאוד תחרותי, מקצועי לכל דבר, שרצוי שייעשה ע"י מומחים לתחום הזה. אם לבעל העסק אין ידע בתחומי התקשורת הטלפונית, קל יהיה "לעבוד עליו". לדוגמה: כל הספקים מדווחים, שיש להם חיבורי SIP, אבל לא כל החיבורים הללו זהים, לא מבחינת אמינות, שרידות ותמיכה וגם לא מבחינת התמחור.
כיום, רק חלק מהספקים מספקים ללקוחות הסכם SLA, ויש הבדלים משמעותיים בין ההסכמים הללו. יש להתעקש על הנקודה הזו, כי היא קריטית עבור כל בעל עסק. נפילת מרכזיה ונפילת שירותי התקשורת היא נזק ברור לבעל העסק ולכן התחייבות בדמות הסכם SLA היא חיונית לעסק, שרוצה להגן על עצמו ושירותיו.
מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת שירותי תקשורת מתקדמים מהסוג של פתרונות תקשורת ומחשוב ענן, ומומלץ לבצע תיחור, בגלל התחרות הקיימת בשוק הזה.
יש לשקול גם את רמת האמינות של הספק והאם אפשר לקבל ממנו אחריות ושירות ברמה נאותה ,(SLA) בלי להיות כבולים אליו לעולמים ב"חתונה קתולית".
שניהם מחברים את מרכזיית העסק לרשת הטלפונים הציבורית: PRI הוא ציר דיגיטלי על חיבור פיזי ייעודי, ו-SIP Trunk עובר על חיבור IP ונמכר בערוצים בודדים, ולכן הוא לרוב גמיש וזול יותר. PRI לא חייב להיות בן 30 ערוצים, ובטבלאות השירות של ספקי התשתית יש גם מדרגות קטנות יותר, אבל המדרגה נקבעת לפי מחירון הספק ולא לפי הצורך של העסק. הנתון שקובע את גודל הקו בשתי הטכנולוגיות הוא שיא השיחות הבו זמניות, ורוב העסקים לא מכירים אותו, כי הוא לא מופיע בחשבונית. לכן מבקשים מהספק הקיים פירוט שיחות (CDR) של שלושת החודשים האחרונים, מחשבים ממנו את השיא לפי שעה, ורק אז משווים הצעות.
איך מחברים ציר SIP למרכזיה קיימת, בעמוד מרכזיה לעסק.
ספק התשתית מחזיק את הקו הפיזי עד המשרד (נחושת, כבלים או סיב), וספק האינטרנט (ISP) מספק את החיבור לרשת מעל הקו הזה, ולעיתים אלה שני גופים עם שני חוזים נפרדים. בשוק הסיטונאי ספקים כמו סלקום ופרטנר משווקים אינטרנט גם על התשתית של בזק, כך שעסק יכול להחליף ספק אינטרנט בלי שהקו הפיזי ישתנה כלל. מכאן שמעבר לספק אחר על אותו קו נחושת משנה מחיר ושירות, אבל לא את המהירות ולא את קצב ההעלאה. לפני מעבר שואלים מה משתנה בפועל: האם מגיע טכנאי, האם הקו נשאר, האם הציוד מוחלף, ומה מתקבל בתמורה.
ההבדל בין סוגי הקווים לעסקים, בעמוד קווי תמסורת.
שאלות בנושא מחשוב ענן
בבחירת ספק שירותי תקשורת וטלפונית IP בענן לעסק, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה מוקדמת אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן (התצורה המומלצת כיום), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.
בגלל שמערכת המחשוב והטלפוניה של ההווה והעתיד היא בענן, אפשר להתחיל בהתנסות על מספר קטן של שלוחות, ולקבל את ההחלטה על סמך עבודה מעשית במערכת.
מחירים ומה כלול בכל שלוחה, בעמוד מרכזיה בענן.
שירותי ענן מתחלקים בגדול ל-3 סוגים:
- ענן מקומי (או ענן פרטי). מופעל על מערכת השרתים המקומית של העסק.
- ענן ציבורי, מסופק ע"י ספקי ענן ציבוריים. תת סעיף בתחום הזה הוא ענן ציבורי לאחסון מידע (שמחליף מערכות אחסון מידע מקומיות).
- ענן היברידי, שילוב של ענן מקומי, פרטי עם ענן ציבורי. זאת, כדי לקבל את הטוב שבכל שירותי הענן.
עסקים קטנים ובינוניים (SMB ו-SME) בוחרים בדרך כלל בענן ציבורי, וארגונים גדולים משלבים לעיתים קרובות ענן פרטי וציבורי בתצורה היברידית. בישראל יש מתחרים רבים בתחום זה (של ענן ציבורי).
בתחום שירותי הענן הציבוריים יש בעולם 3 מתחרים בולטים, שפונים גם לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME, ומציעים לעסקים ענן ציבורי (מלא, במגוון תצורות) או ענן היברידי (שילוב של ענן פרטי עם ענן ציבורי). השירותים, שספקי הענן הציבוריים מספקים, כוללים מגוון רחב של אפשרויות, והעיקריים שבהם כיום הם: PaaS (פלטפורמה כשירות) ו-IaaS (תשתית כשירות). שיטת התשלום זהה כמעט בכולם: SaaS (תוכנה כשירות, דהיינו: תשלום חודשי רק לפי היקף הצריכה של השירות) ובחלקם על פי כמות המשתמשים, או לפי כמות הפורטים.
בגיבוי בענן העבודה נשארת על המחשבים והשרת במשרד, ורק עותק של הנתונים מועלה לענן לפי תזמון, ובשרת בענן התוכנות והקבצים עצמם עוברים לספק, והעובדים מתחברים אליו מכל מקום. השאלה שמכריעה היא מה העסק צריך: להגן על הנתונים, או להעביר את העבודה. מי ששרת המשרד שלו חדש ויציב צריך בדרך כלל רק גיבוי, שהוא פשוט וזול משמעותית משרת. מי שעובר לשרת בענן צריך לזכור שהגיבוי שהספק מבצע לשרת אינו עותק עצמאי של העסק, ולכן שרת בענן בלי עותק נפרד הוא נקודת כשל יחידה אצל אותו ספק.
המחיר של גיבוי בענן נקבע לפי נפח הנתונים, מספר המכשירים המגובים ותקופת השמירה, ולכן אין מחיר אחד לג'יגה שאפשר להשוות לפיו. בהצעות בשוק מופיעים כמה רכיבים במקביל: מדרגות נפח שבהן מחיר הג'יגה יורד ככל שהנפח גדל, רישיון לכל שרת או מחשב, רישיון נפרד לכל תיבת דואר, ומינימום חודשי. לכן משווים הצעות לפי תרחיש קבוע של העסק, למשל שרת אחד, חמש תחנות, נפח נתון ושמירה של שנה, ולא לפי מחיר הג'יגה שבכותרת. את הנפח מודדים לפי נתוני העבודה (קבצים, מסדי נתונים ודואר) ולא לפי גודל הדיסק, ובודקים גם את קצב ההעלאה של הקו, כי בקו לא סימטרי הגיבוי הראשון עלול להימשך ימים ואף שבועות.
קווים סימטריים לעסקים, בעמוד קווי תמסורת.
שאלות בנושא תשתיות תקשורת ומחשוב
רכישת פתרון פס רחב, LAN בסיבים, כמו כל רכישה בעסק, צריכה להיעשות רק לאחר בחינת צרכי המשתמשים בעסק. לכל עסק יש צרכים אחרים והיקף שונה של מכשירים, שמעוניינים לחבר אותם לרשת האינטרנט. גם הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים בכלל לצרכים של רשת מרכולים, חברת הייטק, סוכני ביטוח, או של משרד רואי חשבון.
לכן, לכל בעל עסק מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת תשתיות בסיבים אופטיים, ומומלץ לבצע תיחור, בגלל התחרות הקיימת בשוק הזה.
סוגי הקווים והספקים, בעמוד קווי תמסורת.
לקוחות עסקיים עוברים לרשת תקשורת אחודה, שמעבירה עליה גם Data וגם טלפוניה ומשמשת בסיס לשירותי ענן מכל סוג.
לכן, מומלץ קודם להחלטה על בחירת ספק רשת מקומית (קווית או אלחוטית) עבור העסק, לבצע ניתוח צרכים ובדיקת ROI בסיוע אנשי מקצוע, כדי להגיע להחלטה מושכלת בנושא ולתחר בין הפתרונות השונים הקיימים בשוק בתחום זה. יש לבדוק אם הפתרון שנבחר תומך בשדרוג לשירותי ענן, כדי לקבל את מירב היתרונות של שירותים בענן.
מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת מוצרי תקשורת מתקדמים מהסוג של רשת אלחוטית בתקן WiFi 6 או WiFi 6E, או קישור אלחוטי בגלים מילימטריים בתחום ה-70 גיגהרץ. יש לשקול גם את רמת האמינות של הספק והאם אפשר לקבל ממנו אחריות.
רכישת מערכת לניהול תשתיות התקשורת והטלפוניה בענן לעסק, כמו כל רכישה בעסק, צריכה להיעשות רק לאחר בחינת צרכי המשתמשים בעסק. הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים בכלל לצרכים של רשת מרכולים, חברת הייטק, סוכני ביטוח, או של משרד רואי חשבון.
לכן, לכל בעל עסק מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת מערכת לניהול תשתיות התקשורת והטלפוניה בענן, ומומלץ לבצע תיחור, בגלל התחרות הקיימת בשוק הזה. מומלץ, שהמערכת הזו תהיה במסגרת שירותי ענן הכוללים של אותו ספק שירות.
הדרך המהירה היא לבדוק בחשבונית את שם המוצר ואת הקצב הנקוב, ואת נקודת החיבור במשרד. סיב מסתיים בקופסה ייעודית של הספק (ONT), ונחושת מגיעה לשקע טלפון עם מודם. קצב העלאה של כמה מגה בלבד מעיד בדרך כלל על נחושת, על כבלים או על סיב לא סימטרי, גם כשבחשבונית כתוב "סיב". מודדים הורדה והעלאה בשעות העומס, ולא מסתמכים על הכותרת של החבילה.
כשסיב כבר מגיע לבניין, החיבור הוא חלק מדמי ההתקנה ומהמנוי החודשי של הקו, והעלות נקבעת לפי הקצב, הסימטריה ותקופת ההתחייבות. כשאין סיב, הספק פורס קו ייעודי רק כשהחוזה מצדיק זאת כלכלית, ולכן הצעות כאלה מגיעות לעיתים בניסוח "מותנה באישור פריסה", שאינו הצעה מחייבת. בפניות שהגיעו אלינו, המרחק מהנקודה הקרובה של הרשת והתוואי, מתיחה על עמודים או חפירה, הם שקבעו את העלות ואת האישורים. עסק שמממן קבלן פרטי להשחלת סיב עד הבניין צריך לקבל קודם הסכמה בכתב מהספק שהוא יחבר את הקו, ולהביא בחשבון את אורך השכירות, כי עלות חד פעמית מתפרסת על כל התקופה.
טלקום אקספרט בתקשורת
פתרונות תקשורת ומחשוב ענן לעסקים