תשתית רשת תקשורת אחודה
המעבר לתשתית רשת תקשורת אחודה הפך להיות צורך אמיתי, משום שכל סוגי התקשורת מועברים בפרוטוקול אחד (IP) ולכן תשתיות נפרדות הן בזבוז כסף ומשאבים.
למשבצת הזו נכנס תקן חדש: G.hn.
מה זה תקן G.hn לתשתית רשת תקשורת אחודה?
תקן G.hn הוא תקן בינלאומי (ITU-T) המאפשר העברת נתונים במהירות גבוהה ברשת תקשורת אחודה (Unified Network Infrastructure), תוך שימוש בקווי חשמל, קווי טלפון (נחושת) או קווי קואקס (טלוויזיה) שכבר קיימים במבנה.
הטכנולוגיה מאפשרת להקים רשת תקשורת משולבת, שבה שקעי התקשורת פרוסים בצורה אחידה לכל משתמש, עם כמה יציאות לפי צורך, ומאפשרת חיבור מחשבים, טלוויזיות חכמות, מצלמות אבטחה, ציוד רשת ועוד – ללא צורך בכבילה חדשה או עבודות תשתית יקרות.
התקן מתאים במיוחד למבנים קיימים שבהם קשה או יקר להניח כבלי רשת חדשים, או למקומות הדורשים גמישות בהרחבת הרשת. G.hn מספק אמינות גבוהה, קצב העברת נתונים מהיר (עד 2 ג'יגה-ביט לשנייה, תלוי בסביבה), ותמיכה באפליקציות מולטימדיה מתקדמות.
הוא מיושם באמצעות מתאמים (adapters) שמחברים את הציוד לרשת החשמל, הטלפון או הקואקס, ומאפשרים חיבור "פלאג אנד פליי" (Plug & Play).
למה כדאי לעבור לתשתית רשת תקשורת אחודה?
עסקים רבים החלו לעבור מתשתיות נפרדות של טלפוניה ומחשוב, מה שהיה מקובל עד השנים האחרונות, לרשת תקשורת אחודה, בכבילה אחודה. מדובר בחיסכון של 50%-70% בהוצאות, אם עוברים לתשתיות אחודות, שלא לדבר על פשטות התפעול והניהול של התשתיות האחודות.
המשמעות של תשתיות כפולות או משולשות הוא: ארונות נפרדים לכל תשתית, צנרת נפרדת לכל תשתית העוברת בקירות עד לכל נקודת קצה, עליות תחזוקה נפרדות לכל תשתית, ציוד תיקונים וכבלים רזרביים נפרדים לכל תשתית, טכנאי תמיכה נפרדים לכל תשתית, ביטוח נפרד אצל ספקים שונים לכל תשתית ועוד.
במערכת התשתית האחודה מתבצעת פריסת שקעי התקשורת אצל המשתמשים בצורה אחידה. לכל משתמש פורסים שקעי מערך תקשוב עם כמה יציאות לפי הצרכים של אותה נקודת קצה. הגדרת השקע והיותו ייעודי למערך הטלפוניה או המחשוב תתבצע לאחר ניתובו בריכוז התקשורת הקומתית או של הבניין. רוב משתמשי הקצה מתקינים עמדת יציאה בת 3 נקודות תקשוב לחדר. משתמשים כבדים, שצורכים התקני תקשוב מרובים, יצרכו 4 עד 5 נקודות תקשוב לחדר, ומעטים יצרכו מעבר לכמות זו.
מה ההשפעה של המעבר לענן על תשתיות התקשורת?
המעבר לשירותים בענן (מבוססים שירותי IP), בין בענן חיצוני ובין בענן פנימי, מחזק את המגמה הזו. אין סיבה, ש-IP–Telephony תהיה מערכת נפרדת מרשת תקשורת המחשבים.
כבילה אחודה מוכרת לרבים בשתי טכנולוגיות נפוצות: רשת כבלי אתרנט (כיום מקובל להשתמש בתקן CAT6) ורשת אלחוטית בתקן WiFi.
יש כיום מגמה של שילוב תשתיות, למשל של חשמל ורשת מחשבים מבוססת אתרנט, כדי להעביר חשמל לציוד קצה, שלא נמצא ליד שקע חשמל. ציוד קצה כזה יכול להיות נתב אלחוט, או טלפון ,IP או כל מכשיר אחד הצורך זרם נמוך עד בינוני. החיבור הזה קרוי PoE (ר"ת: Power over Ethernet).
אולם, במקרים בהם יש קושי לפרוס רשתות חדשות של אתרנט (כבל Cat 8 הוא די עבה ויכולת הכיפוף שלו מוגבלת), המעבר ל-WiFi לא מספק מענה הולם. זאת, משום ש-WiFi גם בתקן החדיש ביותר לא יספק יותר מ-100 מגה ולטווחים די קצרים מבסיס השידור.
לכן, פותח תקן חדש בשם G.hn, שזו טכנולוגיה המאפשרת בניית רשת אחודה גם מעל חוטי הקואקס (של הטלוויזיה), גם מעל חוטי הנחושת (של בזק) וגם מעל חוטי החשמל. תקן G.hn הוא תקן בינלאומי רשמי של ITU ונתמך ע"י ארגון HomeGrid (במסגרת המגמה העולמית של IoT – "אינטרנט של הדברים" ובית ועסק חכם).
בתקן החדש הזה ניתן להעביר בין כמה מאות מגה עד מעל ל-1 ג'יגה סל"ש, בתלות בסוג הכבלים העוברים בקירות בין החדרים ואיכותם. יש כבר פתרונות של G.hn מ-20 יצרנים בעולם, שחלקם כבר קיבל אישורי תקינה ותאימות, גם מארגון HomeGrid, שבודק תאימות בין המוצרים של יצרנים שונים, וניתן לייבא מוצרים כאלה ולהתנסות בהם.
כרגע, היות ומדובר בטכנולוגיה חדשה לגמרי, מומלץ קודם להתנסות בה בחדר אחד או כמה חדרים ולבחון את הביצועים והיציבות של הרשת החדשה.
היתרון הגדול: אפשר לבנות רשת אחודה על כל תשתית הקיימת כבר בקירות בעסק: חוטי נחושת, חוטי קואקס וחוטי חשמל.
סיכום
הפתרון הזה כולל מודולים של התאמה לכל סוג של חיבור הקיים בקירות ואפשר לבנות רשת אחודה בעסק (וגם בבית) בלי צורך בפריסת תשתית חדשה של אתרנט או WiFi, במהירות ובקלות. המידע, שעובר ברשת ,G.hn מוצפן ומוגן ללא צורך באיזו תוספת של מערכת הגנה, מה שלא קיים ברשת אתרנט רגילה. יש מוצרים בתחום זה, שבנוסף להיותם בתקן G.hn, יש בהם יכולת תקשורת ב- WiFi, כדי לגשר על פערי התקשורת במקומות שאין בהם שום שקע משום סוג.
תשובות לשאלות נפוצות בתחום תשתית רשת תקשורת אחודה
בחירת ספק סיבים אופטיים לעסק שלך היא החלטה חשובה. ישנם מספר גורמים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת ספק, כולל:
- מהירות האינטרנט: כמה מהירות אינטרנט אתה צריך לעסק שלך? אם אתה זקוק לאינטרנט מהיר מאוד עבור משימות כמו עבודה מרחוק, סטרימינג וירידה, תצטרך לבחור ספק המספק מהירות אינטרנט גבוהה.
- אמינות: ספק סיבים אופטיים חייב להיות אמין. אתה לא רוצה לחוות הפסקות באינטרנט בזמן שאתה עובד או צורך שירותים אחרים.
- שירות הלקוחות: אם יש לך בעיה עם האינטרנט שלך, אתה צריך להיות מסוגל לקבל עזרה מהירה ויעילה משירות הלקוחות של ספק האינטרנט שלך.
- מחיר: כמובן, אתה גם רוצה למצוא ספק סיבים אופטיים שמציע מחיר טוב.
קו סימטרי משמעו שקצב הורדה שווה לקצב העלאה והוא מתאים בעקר לעסקים גדולים שצריכים לקיים שיחות ווידאו, שיחות זום או לעלות קבצים גדולים לאינטרנט.
כמעט לכל העסקים הקטנים עד הבינוניים מתאים קו א-סימטרי, שבו הערוץ היורד גדול יותר מהערוץ העולה. זה הקו הזול והנפוץ בשוק. מעט מאוד עסקים יזדקקו לקו סימטרי, בעיקר עסקים בעלי תעבורת אינטרנט יוצאת מהעסק בקצב גבוה.
כיום, כמפורט במדריך, כל החברות אינן מספקות מידע מלא מעודכן על חיבורי הסיבים האופטיים שלהן.
1. הדרך האובייקטיבית: מפת הסיבים של משרד התקשורת
משרד התקשורת מפעיל מפה אינטראקטיבית (זמינה באתר הממשלתי) שמרכזת את הדיווחים מכל חברות התשתית בישראל.
איך בודקים: נכנסים לאזור השקיפות באתר משרד התקשורת ומקלידים את הכתובת המדויקת.
מה מקבלים: המפה תראה לך בדיוק אילו חברות כבר פרסו תשתית בבניין שלך (בזק, פרטנר, סלקום או IBC אנלימיטד). זהו הכלי הכי אמין כדי להבין מי ה"בעלים" של הסיב בבניין.
2. הדרך הישירה: אתרי הבדיקה של הספקיות
לכל ספקית תשתית יש כלי לבדיקה עצמית באתר שלה. מומלץ לבדוק בשלושת הערוצים המרכזיים:
בזק (Bfiber): באתר בזק תחת "בדיקת זמינות סיבים". בזק היא בעלת הפריסה הרחבה ביותר.
IBC Unlimited: אתר החברה מציג מפה של בניינים מחוברים. אם IBC נמצאים בבניין, תוכל לבחור כמעט כל ספק אינטרנט (סלקום, הוט, 019 וכו') ש"רוכב" על התשתית שלהם.
פרטנר (Partner Fiber): לפרטנר תשתית עצמאית ענפה, ובדיקה באתר שלהם תגיד לך אם הסיב שלהם כבר הגיע לארון התקשורת בבניין.
לכן, אם אתה מעוניין לקבל מידע אמין ומדויק לגבי אפשרות חיבור העסק שלך לסיבים, זה אחד השירותים, ש-Telecom Experts מספקת לעסקים.
משך ההתקנה משתנה בהתאם למספר גורמים: זמינות תשתית באזור, מורכבות הפריסה בתוך המבנה, סוג החיבור (קיים מול חדש), אופי התשתית הקיימת, והיקף העבודה הכולל. בדרך כלל ניתן לחלק את התהליך לשלבים:
בדיקת זמינות ותכנון – כמה ימים עד שבוע, תלוי במידת המורכבות של מיקום העסק והערכת הציוד הדרוש.
פריסת הכבל והתקנת הציוד – עבור עסקים עם תשתית קיימת, ההתקנה יכולה להסתיים ביום או יומיים. אם נדרש קידוח, חיבור למרחקים ארוכים או פריסת תשתית חדשה, התהליך עלול להימשך מספר שבועות.
בדיקות מהירות ואיכות חיבור – בדרך כלל יום אחד, הכולל בדיקות מהירות, יציבות ואמינות החיבור לפני הפעלת השירות העסקי המלא.
בפועל, עסקים עם תשתית קיימת יכולים לקבל חיבור פעיל תוך כמה ימים בלבד, בעוד שעסקים גדולים או פרויקטים מורכבים עשויים להימשך 2–4 שבועות עד חיבור מלא.
רוב העסקים בוחנים רק את מהירות ההורדה או העלות הראשונית, אבל חיבור סיבים אופטיים אמור להיות השקעה לטווח ארוך. השאלה הזו מכוונת לבחון:
האם החיבור מאפשר הרחבת רוחב פס בעתיד בלי להחליף תשתית או ציוד?
האם הספק מספק גמישות לשדרוג ציוד ותמיכה טכנית עם צמיחת העסק?
- אם כן, לבדוק מחיר מראש עלות הגדלת רוחב הפס.
האם החיבור מותאם לעבודה עם טכנולוגיות עתידיות כמו ענן מתקדם, מרכזיות בענן או IoT?
ההבדל בין אינטרנט סיבים "ביתי" לבין סיבים "עסקיים" (או בשמם המקצועי Managed Fiber / תמסורת) הוא קריטי לשרידות של העסק. הנה ההבדלים המרכזיים:
1. מהירות סימטרית (ההבדל המשמעותי ביותר)
אינטרנט ביתי: המהירות אינה מאוזנת. לדוגמה, תקבלו 1,000Mbps הורדה אבל רק 100Mbps העלאה. זה עלול ליצור "צוואר בקבוק" בשיחות וידאו, גיבויים לענן ושליחת קבצים כבדים.
אינטרנט עסקי מנוהל: המהירות היא סימטרית (למשל 500/500Mbps). מהירות ההעלאה זהה להורדה, מה שמבטיח עבודה חלקה מול שרתי ענן ומרכזיות ללא שום השהיה.
2. הסכם רמת שירות (SLA)
אינטרנט ביתי: אין התחייבות לזמן תיקון. אם יש תקלה, ייתכן שתחכו ימים לטכנאי (כמו לקוח פרטי).
אינטרנט עסקי: כולל SLA קשיח. הספק מתחייב לתיקון תקלה בתוך זמן מוגדר (בדרך כלל 4-8 שעות עבודה). אם הם לא עומדים בזמנים, העסק זכאי לפיצוי כספי.
3. תשתית ייעודית מול משותפת
אינטרנט ביתי: אתם חולקים את "רוחב הפס" של השכונה עם עוד עשרות בתים. בשעות הערב, כשיותר אנשים גולשים, המהירות עלולה לרדת.
אינטרנט עסקי מנוהל: בקווי תמסורת, אתם מקבלים רוחב פס מובטח וייעודי שלא מושפע מהשכנים. בנוסף, רמת האבטחה (Firewall מנוהל) גבוהה בהרבה.
4. כתובת IP קבועה וגיבוי
אינטרנט עסקי: מגיע כסטנדרט עם כתובת IP קבועה (חובה לחיבור מרחוק למערכות המשרד) ונתב הכולל גיבוי סלולרי 5G שנדלק אוטומטית כשהסיב נפגע. בביתי, תצטרכו לשלם על כך בנפרד או שלא תקבלו זאת כלל.
הפתרון הטוב ביותר להבטחת רציפות עסקית הוא מנגנון Failover (גיבוי חם) אוטומטי.
הנה האפשרויות:
גיבוי סלולרי 5G (המשתלם ביותר): נתב הכולל כרטיס SIM שעובר אוטומטית לרשת הסלולר ברגע שהסיב נחתך. זה פתרון זול ויעיל שמכסה את רוב מקרי החירום.
קו סיב כפול (Dual WAN): חיבור שני קווי סיב משתי תשתיות פיזיות נפרדות (למשל בזק ו-IBC). אם אחת קורסת, השנייה מגבה אותה.
SD-WAN (הפתרון המקצועי): מערכת חכמה שמנהלת מספר חיבורים במקביל ומעבירה את התעבורה לגיבוי בצורה כל כך חלקה שהעובדים אפילו לא ירגישו בניתוק.
העלויות והאחריות על התקנת סיב אופטי במשרד מתחלקות לשניים: התשתית שמגיעה מהרחוב אל הבניין, והחיווט הפנימי בתוך המשרד שלך.
1. מי אחראי על ההשחלה?
חברת התקשורת (בזק/פרטנר/סלקום/IBC): האחריות שלהן היא להביא את הסיב ממרכזיית הרחוב ועד לנקודת הכניסה למשרד (בדרך כלל ארון התקשורת הקומתי או המשרדי). הטכנאי יבצע השחלה רק אם קיים "צינור מוביל" פנוי ותקין.
בעל העסק (אתה): אם אין צינור מוביל פנוי, או אם התעלות בתוך המשרד חסומות, הטכנאי של חברת התקשורת לא יבצע עבודות תשתית/בינוי. במקרה כזה, תצטרך להזמין קבלן תקשורת פרטי שיכין את הדרך עבור הסיב.
2. כמה זה עולה?
דמי התקנה רגילים (ספק): נעים בין 0 ל-499 ₪ (תלוי במבצעי הצטרפות). זה מכסה הגעה של טכנאי, חיבור לסיב הקיים בבניין ואספקת הנתב.
התקנה בבניין לא מחובר: אם הבניין שלכם "עביר" אך לא מחובר, ייתכן שתידרשו לתשלום חד-פעמי של 1,000–3,000 ₪ עבור פריסה מיוחדת של סיב מהרחוב.
קבלן תקשורת פרטי (במידת הצורך): אם נדרשת הכנת תשתית (השחלת צינורות בקירות, התקנת תעלות חיצוניות), העלות נעה סביב 300–600 ₪ לנקודה או לפי שעות עבודה.
3. דגשים חשובים:
"הסיב עד השולחן": רוב הטכנאים ישאירו את המודם/נתב ליד ארון התקשורת. אם תרצה שהסיב יגיע לחדר ספציפי רחוק, ודא מראש שיש שם צינור ריק, אחרת תצטרך להתבסס על כבלי רשת (CAT6) מהארון לחדר.
בנייני משרדים ישנים: בבניינים אלו הצינורות לעיתים חסומים. מומלץ לוודא "עבירות" עם איש אחזקה של הבניין לפני שהטכנאי מגיע, כדי למנוע דמי ביקור סרק.
מחירי סיב אופטי משתנים כל הזמן בהתאם למיקום ולספק התקשורת והמבצעים השונים בשוק. כנסו לאתר והשוו מחירים מכל ספקי התקשורת בשוק.
כמה דוגמאות של מחירי אינטרנט לעסקים
- חיבור 500 מגה בסלקום פייבר (תשתית + ISP) ב-99 ₪ לחודש.
- חיבור 1000 מגה בסלקום פייבר (תשתית + ISP) ב-109 ₪ לחודש.
- חיבור 500 מגה בפרטנר פייבר (תשתית + ISP) ב-100 ₪ לחודש.
- חיבור 1000 מגה בפרטנר פייבר (תשתית + ISP) ב-110 ₪ לחודש.
- קו תמסורת סימטרי החל מ 550 ש"ח בחודש.
עלויות נלוות
כתובת IP קבועה: כ-15–30 ₪ בחודש (חיוני אם יש לכם מצלמות או שרת מקומי).
שירותי אבטחה (Firewall): תוספת של 50–150 ₪ בחודש להגנה על הרשת המשרדית.
