Networking
על פי החלטת משרד התקשורת, הרפורמה בשם שוק סיטונאי תחול גם על המגזר העסקי ברשת תשתית בזק.
מה צריך לדעת, להבין ולהתכונן לפני שהרפורמה הזו נכנסת לתוקף?
הרפורמה בשם שוק סיטונאי, שהחלה במגזר הפרטי, קיבלה שכבה נוספת של רפורמה, ששמה SLU. מבלי להיכנס למשמעויות הטכנולוגיות של הרפורמה הזו, ששמה SLU, הצד המעשי שלה הוא, שהחל מ- 1.8.15, הרפורמה של "השוק הסיטונאי" תחול גם על המגזר העסקי, כרגע רק על רשת בזק. דהיינו: כל לקוח, גם עסקי, יוכל לקבל חיבור בפס רחב על רשת בזק, כשהספקית של השירות הזה תהיה חברה המתחרה בבזק.
על פי המחירון, שכבר נקבע, העלות של חיבור לקוח קצה בשירות SLU היא 19.34 ₪ (ללא מע"מ). זה המחיר, שמשלם לחברת בזק ספק התקשורת המתחרה בבזק. במונח "ספק מתחרה" הכוונה היא לספק אינטרנט – ISP, שמספק את הגלישה באינטרנט עם התשתית במחיר אחד על כל חיבור נקודת קצה ללקוחות, שיעברו אליו, בחשבונית אחת ובשירות אחד. על זה יש ל-ISP עלויות נוספות, שלא כאן המקום לפרטם.
כרגע לא ידוע כיצד ההסדר הזה יפעל בכל הנוגע למגזר העסקי ומה יהיו מחירי השירות החדשים ללקוחות הקצה העסקיים. עדיין שום ISP לא הכריז, שהוא מתכוון להיכנס לספק שירותי "שוק סיטונאי" (לרבות בגישת ה-SLU ) למגזר העסקי.
כ"כ, לא ברור כיצד תתומחר הטלפוניה העסקית הנלווית לחיבור רחב הפס והאם התמחור של הטלפוניה העסקית יהיה זהה לתמחור הטלפוניה הפרטית. כיום, על פי מחירון השוק הסיטונאי, ה-ISP אמור לשלם לבזק 6.87 ₪ לחודש על כל קו טלפוני, שהוא יספק לו שירות אצל לקוח הקצה (מעבר לעלות חיבור האינטרנט ללקוח פרטי, שהיא 32.56 ₪ לחודש), ועוד 1 אג' לכל דקת שיחה. סך עלות ה-ISP עבור שירות של אינטרנט + טלפוניה על רשת בזק היא: 39.43 ₪ לחודש (ללא מע"מ). כרגע, נושא הטלפוניה על רשת בזק מצוי בדיון בבג"ץ, שהגישה בזק כנגד משרד התקשורת. כך, שעניין זה עדיין תלוי באוויר.
מה עסקים אמורים לעשות כרגע?
התשובה די פשוטה: באופן מעשי – מאומה. כי יש עדיין יותר מדי נעלמים במשוואה הנקראת "שוק סיטונאי למגזר העסקי". ההכנות הנדרשות הן רק במישור של למידת הנושא לעומקו.
די ברור, שיש כאן כוונה לייצר תחרות במחירים, שכבר פורסמו של Unlimited, ש"מפילים לתהום" את עלויות הפס הרחב, התמסורת והטלפוניה במגזר העסקי. אולם, Unlimited עדיין לא נמצאת בשטח ורוב הלקוחות העסקיים נמצאים (עדיין) בבזק וכנראה יימצאו שם עוד זמן מה, עד שכל הנושאים, שלא ברורים, יובהרו.
יחד עם זאת, מומלץ לעסקים ללמוד את עולם המונחים של "השוק הסיטונאי" ואיך הם משפיעים על התקשורת הקווית של העסק.
הנקודה החשובה ביותר ברפורמת "השוק הסיטונאי" היא החלק המעשי שלה הנקרא בלשון טכנית: Unbundling The Local Loop, או: "פירוק למקטעים של הלולאה המקומית".
המשמעות המעשית והכי מידית למונח הזה היא: האחריות המלאה על ציוד הקצה ב"חצרי הלקוח" היא של הלקוח ולא של בזק. דהיינו: כל הרכזות, הנתבים והמתגים, שנמצאים מאחורי "נקודת הגישה" של בזק, הם באחריות מלאה של הלקוח ובזק לא תטפל בהם ולא תתחזק אותם בכלל בשום צורה. לכן, נסביר את המונחים הללו בקצרה, כי הם הבסיס לרפורמה ויכולים לגרום לנזק רב ללקוח עסקי, שלא מבין את המשמעות של "העברת האחריות" במסגרת "פירוק למקטעים" הקיימת ברפורמה הזו.
מה יקרה לרכזות, מתגים, נתבים ונקודות גישה בשוק הסיטונאי?
נקודת גישה Networking: זה המונח הקל ביותר להבנה. "נקודת הגישה" זו הנקודה אליה מגיע בעסק החיבור של בזק. זה הקצה של חוט הנחושת או הסיב של בזק המגיע לעסק. מקצה חוט הנחושת או מקצה הסיב פנימה לכוון העסק, האחריות בשוק הסיטונאי עוברת ללקוח והלקוח אמור להחזיר את כל הציוד של בזק, בחזרה לבזק. עד היום, בזק התקינה ותחזקה את הציוד המחובר לקצה הרשת שלה. מי שעובר להסדר שוק סיטונאי יהיה חייב להחזיר לבזק את כל הציוד (רכזות, מתגים, נתבים וכל ציוד אחר כמו כבלים ספקי כוח וכד'), שהיא התקינה אצלו ולרכוש ולהתקין בעצמו (או באמצעות ספק אחר, או קבלן – אינטגרטור), ציוד פרטי של העסק, שהוא רכש בכספו.
נתב (Router): רכיב ברשת מחשבים המעביר חבילות נתונים על פי מערכת כתובות לוגית. נתבים מהווים את התשתית לרשת האינטרנט. נתב הוא התקן חומרה הממיר פרוטוקולים ומנתב הודעות ברשת המחשבים והאינטרנט בהתאם ליעדן. הנתב יחליט לגבי הדרך בה תנותב ההודעה ליעד בהתאם לכתובת היעד הנמצאת על ההודעה. כדי להיות מחובר לאינטרנט יש צורך בנתב (שבתוכו יש מודם פס-רחב המתחבר לאינטרנט מעל רשת בזק). הנתבים המתקדמים כיום, מספקים לעסק גם שירותי תקשורת נוספים, למשל רשת WiFi מקומית.
מתג (Switch): רכיב חומרה המחבר בין מספר רשתות ונקודות קצה ומסנן תעבורה ביניהן על פי כתובות MAC (גשר רב ערוצי). המתג הוא התקן מבוסס חומרה הממתג הודעות ברשת המחשבים בהתאם ליעדן. המתג מחבר בין תחנות עבודה שרתים וכו' ברשת ה- LAN (הרשת הפנימית). מתגים יכולים לספק שירותים רבים ברשת הפנימית, כלל תמיכה במוצרי טלפוניה.
רכזת: רכיב חומרה ותוכנה המספק קישור למספר רכיבי קצה במקביל. הרכזת האופיינית הקיימת בעסקים היא רכזת טלפוניה הקרויה בלשון עממית: מרכזיה. היא נמצאת בעסקים, שלא העבירו את הטלפוניה שלהם לענן או לשירותים וירטואליים דוגמת IP-Centrex. יש רכזות המספקות שירותי רשת שונים לנקודות קצה שונות במקביל, לא רק טלפוניה (למשל שירותי וידיאו, שירותי אינטרנט). ברכזות טלפוניה יש רכיבים שונים שבד"כ מסופקים ע"י בזק, למשל כרטיסי PRI, שמשמשים לחיבור המרכזייה ל"נקודת הגישה" של שירותי הטלפוניה של בזק.
כל ציוד Networking, באם הוא הורכב או סופק ע"י בזק, יצטרך להיות מוחזר אליה, במעבר לשוק הסיטונאי. אין חשיבות מתי בזק התקינה את הציוד הזה (בעסקים רבים יש רכיבי ציוד שהותקנו לפני עשרות שנים). הציוד של בזק חייב להיות מוחזר לבזק.
Networking – שורה תחתונה והמלצה
רצוי שכל בעל עסק יבצע כבר כעת הכנות לקראת רפורמת "השוק הסיטונאי" במגזר העסקי. ההכנה החשובה ביותר כרגע היא לבצע מיפוי של כל הציוד והרכיבים הקיימים בעסק מ"נקודת הגישה" של בזק לכוון פנימה לתוך העסק. יש לבדוק למי שייך הציוד הקיים בעסק, מכיוון שבמעבר ל"שוק הסיטונאי", יש להחזיר לבזק את הציוד הזה. מומלץ לבדוק כבר כעת את המחירונים של רכישת והתקנת ציוד (לרבות תחזוקתו לאורך זמן), ציוד שיהיה צורך להחזירו לבזק. לכן, מומלץ להתחיל לבחון מהן העלויות הכוללות של רכישה, התקנה ותחזוקה של כל הציוד כזה. בהמשך, כשיפורסמו מחירי השוק הסיטונאי למגזר העסקי, ניתן יהיה לחשב ביותר בקלות אם יש ROI (החזר על ההשקעה), מול המהלך של רכישת הציוד לפס הרחב ולטלפוניה, שתתבצע על רשת בזק אך ע"י ספקים המתחרים בבזק.
Networking: רכזות, מתגים, נתבים ונקודות גישה
