גיבוי בענן לעסקים הוא העתקה אוטומטית ומוצפנת של נתוני העסק, משרתים, ממחשבי העובדים וממערכות כמו Microsoft 365, אל מרכז נתונים מרוחק, כך שאפשר לשחזר אותם גם אחרי תקלת חומרה, מחיקה בטעות או מתקפת כופרה. העלות נקבעת לפי נפח הנתונים, מספר השרתים והמחשבים ומהירות השחזור הנדרשת, ובעננים הציבוריים אפשר כיום לשמור את הגיבוי גם באזורי ענן שנמצאים בישראל.
הטבלה מרכזת מחירי מחירון רשמיים כפי שהם מפורסמים באתרי הספקים באוקטובר 2026, בדולר ארה"ב ולפני מע"מ. מחיר האחסון אינו כולל תוכנת גיבוי, פעולות קריאה וכתיבה והעברת נתונים החוצה, שמתומחרות בנפרד אצל רוב הספקים.
| סוג שירות | למה הוא מתאים | מחיר מחירון לחודש |
|---|---|---|
| אחסון בענן ציבורי באזור ישראל, שכבה חמה (Azure, Google Cloud, AWS) | יעד לגיבוי שצריך לשחזר ממנו מהר | 0.020 עד 0.025 דולר ל-GB, כלומר כ-20 עד 26 דולר ל-1TB קבלו הצעת מחיר |
| אחסון בענן ציבורי באזור ישראל, שכבות קרות וארכיון | עותקים לשמירה ארוכה שכמעט לא משחזרים מהם | 0.0012 עד 0.0138 דולר ל-GB, כלומר כ-1.2 עד 14 דולר ל-1TB, בתוספת דמי שליפה ותקופת שמירה מינימלית קבלו הצעת מחיר |
| אחסון אובייקטים של Backblaze B2 (מחוץ לישראל) | יעד זול לתוכנת גיבוי קיימת | החל מ-6.95 דולר ל-TB, כולל הוצאת נתונים ללא תשלום עד פי שלושה מהנפח השמור קבלו הצעת מחיר |
| גיבוי שרתים בשירות Azure Backup, אזור Israel Central | גיבוי מנוהל של שרתים במשרד או בענן | 10 דולר לשרת מוגן בגודל 50 עד 500GB (שרת גדול יותר מחויב לכל 500GB נוספים), ובנוסף כ-0.025 דולר לכל GB של נפח הגיבוי קבלו הצעת מחיר |
| גיבוי Microsoft 365 בשירות Microsoft 365 Backup | הגנה על דואר, OneDrive ו-SharePoint מפני מחיקה והצפנה | 0.15 דולר לכל GB של תוכן מוגן קבלו הצעת מחיר |
| גיבוי מחשבים ללא הגבלת נפח של Backblaze Business Backup | מחשבים ניידים ונייחים של עובדים | 99 דולר לשנה לכל מחשב קבלו הצעת מחיר |
ספקי התקשורת הישראליים אינם מפרסמים מחירון פומבי לשירותי גיבוי מרחוק, והמחיר אצלם נקבע בהצעה לפי נפח, מספר שרתים ורמת שירות. בהשוואה בין הצעות כדאי לבקש את העלות הכוללת לשנה, כולל דמי שחזור בשעת חירום, ולא רק את מחיר ה-GB.
המדריך מסביר איך גיבוי בענן עובד בפועל, אילו סוגי גיבוי קיימים, איך מגינים על הגיבוי עצמו מפני כופרה, מה אומר החוק בישראל, וכמה זה עולה לפי מחירוני הספקים באוקטובר 2026.
מה זה גיבוי בענן לעסקים ואיך הוא עובד בפועל?
בגיבוי בענן מתקינים על השרת או על המחשב רכיב תוכנה קטן (סוכן גיבוי, Backup Agent), או מחברים את שירות הגיבוי ישירות לחשבון הענן של העסק. מרגע ההגדרה התהליך רץ ברקע לפי מדיניות קבועה:
- בחירת מה מגבים: תיקיות, שרת שלם, מסדי נתונים, תיבות דואר או מחשבי עובדים.
- הצפנה של הנתונים עוד לפני שהם יוצאים מהמשרד, ודחיסה שלהם.
- ביטול כפילויות (Deduplication): קטעי מידע שכבר נשמרו אינם נשלחים שוב, וכך קטן הנפח שעובר בקו ושנשמר בענן.
- העברה בערוץ מוצפן אל מרכז הנתונים של הספק.
- שמירת גרסאות לפי תקופת שמירה (Retention) שהוגדרה מראש, כדי שאפשר יהיה לחזור לנקודת זמן מסוימת.
- דוח הצלחה או כשל, והתראה במייל לאחראי כשהגיבוי לא הושלם.
שתי גישות עיקריות קיימות ברמת השחזור. גיבוי ברמת קבצים (File-Level) שומר תיקיות וקבצים, ומתאים כשצריך להחזיר מסמך שנמחק. גיבוי תמונה של שרת (Image-Level) שומר את כל הכונן, כולל מערכת ההפעלה, היישומים וההגדרות, ומאפשר להקים שרת שלם מחדש על חומרה אחרת או כמכונה וירטואלית. לשחזור מהיר של עסק שהשרת שלו קרס, גיבוי תמונה עדיף. לשחזור יומיומי של קבצים, גיבוי קבצים פשוט ומהיר יותר. ברוב העסקים משלבים את שניהם.
אילו מונחים חשוב להכיר לפני שבוחרים פתרון גיבוי?
| מונח | מה הוא אומר בפועל |
|---|---|
| נקודת שחזור (RPO, Recovery Point Objective) | כמה מידע העסק מוכן לאבד. גיבוי פעם בלילה פירושו שתקלה בצהריים עלולה למחוק חצי יום עבודה. |
| זמן שחזור (RTO, Recovery Time Objective) | כמה זמן העסק יכול לעבוד בלי המערכת, מרגע התקלה ועד החזרה לפעילות. |
| כלל 3-2-1 | שלושה עותקים של המידע, על שני סוגי מדיה שונים, ועותק אחד לפחות מחוץ למשרד, למשל בענן. |
| גיבוי בלתי ניתן לשינוי (Immutable Backup) | עותק שננעל לתקופה מוגדרת, כך שאי אפשר למחוק או לשנות אותו, גם לא עם הרשאות מנהל. |
| ניהול גרסאות (Versioning) | שמירת כמה גרסאות של כל קובץ, כדי לחזור לגרסה תקינה מלפני ההצפנה או הטעות. |
| הצפנה במעבר ובמנוחה | הנתונים מוצפנים בזמן ההעברה לענן וגם כשהם שמורים בשרת של הספק. |
אילו סוגי גיבוי קיימים ומה ההבדל ביניהם?
- גיבוי מלא (Full Backup): עותק של כל הנתונים בכל מחזור. השחזור פשוט, אבל הוא דורש נפח רב וזמן העברה ארוך, ולכן מבצעים אותו לרוב רק פעם אחת או מדי פעם.
- גיבוי מצטבר (Incremental Backup): שומר רק את מה שהשתנה מאז הגיבוי הקודם. חסכוני מאוד בנפח ובקו, ובשחזור התוכנה מרכיבה את הגרסה מכמה נקודות.
- גיבוי דיפרנציאלי (Differential Backup): שומר את כל השינויים מאז הגיבוי המלא האחרון. תופס יותר נפח ממצטבר, אבל השחזור נשען על שני רכיבים בלבד.
- גיבוי רציף (Continuous Backup): מעתיק כל שינוי כמעט מיד. מתאים למערכות שבהן כל דקת מידע יקרה, ודורש קו יציב ונפח העלאה מספק.
- צילום מצב (Snapshot): תמונה של מערכת שלמה בנקודת זמן, נפוץ בשרתים וירטואליים ובסביבות ענן.
- גיבוי מודע יישומים (Application-Aware): מגבה מסדי נתונים, מערכות ERP ו-CRM ושרתי דואר באופן שמבטיח שהעותק עקבי וניתן לשחזור תקין.
ברוב הפתרונות המודרניים מבצעים גיבוי מלא ראשוני, ואחריו גיבויים מצטברים בתדירות גבוהה. התוכנה ממזגת אותם ברקע, כך שהשחזור מהיר גם אחרי חודשים של גיבויים.
גיבוי בענן בלבד או פתרון היברידי עם עותק מקומי?
גיבוי בענן בלבד פשוט לניהול ומוציא את המידע מהמשרד, אבל השחזור שלו מוגבל במהירות הקו. שחזור של כמה טרה-בייט דרך האינטרנט יכול להימשך שעות ארוכות ואף ימים. בפתרון היברידי (Hybrid Backup) נשמר עותק נוסף על התקן גיבוי במשרד: שחזור יומיומי ושחזור שרת שלם נעשים ממנו במהירות, והעותק בענן נשמר לאירוע שבו המשרד עצמו נפגע, בשריפה, בגניבה או בהצפה של כל הרשת בכופרה.
הכלל המעשי: ככל שה-RTO שהעסק דורש קצר יותר והנפח גדול יותר, כך גדל הערך של עותק מקומי. משרד עם שרת קבצים וקבצי CAD או מדיה כבדים כמעט תמיד ירוויח מפתרון היברידי. כדי לא לחנוק את הקו מקובל לבצע את ההעלאה הראשונה בלילות ובסופי שבוע, להגביל את רוחב הפס של הגיבוי בשעות העבודה, ולהסתמך על ביטול כפילויות. במקרים של נפח גדול מאוד יש ספקים שמאפשרים גם טעינה ראשונית או שחזור באמצעות כונן פיזי שנשלח בדואר.
מהירות ההעלאה של הקו היא הגורם המגביל, ולא מהירות ההורדה. לפני שבוחרים פתרון כדאי לבדוק את קצב ההעלאה בפועל, ואם צריך לשקול שדרוג, כפי שמוסבר במדריך אינטרנט לעסקים: השוואת ספקים ותשתיות.
איך מגינים על הגיבוי עצמו מפני כופרה?
תוקפים יודעים שגיבוי תקין מבטל את הלחץ לשלם כופר, ולכן הם מחפשים את מערכת הגיבוי ומנסים למחוק או להצפין אותה לפני שהם מפעילים את ההצפנה. סוכנות הסייבר האמריקאית ממליצה במדריך ההתגוננות מפני כופרה לשמור גיבויים מוצפנים במצב לא מקוון (Offline), לבדוק באופן קבוע את תקינותם ואת היכולת לשחזר מהם, ולשקול אחסון בלתי ניתן לשינוי של ספקי הענן.
אחסון כזה מבוסס על מנגנון "כתיבה פעם אחת, קריאה פעמים רבות" (WORM, Write Once Read Many). לפי התיעוד של Microsoft לאחסון בלתי ניתן לשינוי, כשמדיניות שמירה ננעלת אי אפשר לשנות או למחוק את הנתונים עד תום התקופה, גם לא בידי משתמש עם הרשאות ניהול מלאות בחשבון. מנגנונים דומים קיימים אצל ספקי הענן הגדולים האחרים ובחלק מתוכנות הגיבוי.
מעבר לכך, כמה צעדים פשוטים מצמצמים את הסיכון במידה ניכרת:
- חשבון נפרד למערכת הגיבוי, שאינו חלק מהדומיין של המשרד, עם אימות דו-שלבי (MFA).
- תקופת שמירה ארוכה מספיק, כדי שאפשר יהיה לחזור לנקודה שלפני חדירת התוקף, שלעיתים קודמת בשבועות להצפנה.
- התראות על מחיקה חריגה או על שינוי פתאומי בנפח הגיבוי.
- תרגיל שחזור מתועד לפחות פעם ברבעון, כולל שחזור שרת שלם ולא רק קובץ בודד.
הגיבוי הוא קו ההגנה האחרון. את השכבות שלפניו, כמו סינון דואר, הגנה על תחנות קצה וניהול הרשאות, מפרט המדריך שירותי אבטחת מידע לעסקים.
איפה נשמרים הנתונים ומה החוק בישראל מחייב?
שלושת ספקי הענן הציבורי הגדולים מפעילים כיום אזורי ענן בישראל: Microsoft Azure באזור Israel Central, Google Cloud באזור תל אביב (me-west1), ו-Amazon Web Services באזור תל אביב (il-central-1). עסק שמעדיף שהעותק בענן יישב בישראל יכול לבחור באחד מהם, או בספק תקשורת ישראלי שמפעיל חוות שרתים מקומית. מנגד, עסק עם סניפים בחו"ל יבחן גם שמירה של עותק נוסף באזור קרוב לסניפים.
בצד הרגולטורי, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. הוא הרחיב את ההגדרות של מידע אישי ושל עיבוד מידע, כך שגם אחסון נחשב עיבוד, והעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכות להטיל עיצומים כספיים. גיבוי של מאגר לקוחות, תיקים רפואיים או נתוני שכר הוא אפוא חלק מהאחריות החוקית של העסק.
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מ-2017 קובעות כי כשבעל מאגר מתקשר עם גורם חיצוני שמקבל גישה למאגר, הוא צריך לבחון מראש את סיכוני ההתקשרות, ולקבוע בהסכם בין השאר אילו נתונים הספק רשאי לעבד, איך יושב המידע ויושמד בסיום ההתקשרות, ואיך ידווח הספק על אירוע אבטחה. במאגרים ברמת אבטחה בינונית וגבוהה התקנות דורשות גם נהלים כתובים לגיבוי ולשחזור של נתוני האבטחה. בפועל, לפני חתימה עם ספק גיבוי כדאי לוודא שההסכם עונה על הדרישות האלה ולהתייעץ עם הממונה על הגנת הפרטיות או עם היועץ המשפטי.
כמה עולה גיבוי בענן לעסקים ב-2026?
בשוק קיימים ארבעה מודלים עיקריים של תמחור: לפי נפח (תשלום לכל GB שנשמר), לפי מחשב או שרת מוגן, לפי משתמש (בגיבוי של Microsoft 365 או Google Workspace), וחבילה מנוהלת שכוללת תוכנה, אחסון וניטור במחיר חודשי קבוע. במודל לפי נפח חשוב להבחין בין שכבת אחסון חמה, שהשחזור ממנה מיידי, לבין שכבות קרות וארכיון, שהן זולות בהרבה אך גובות דמי שליפה ותקופת שמירה מינימלית.
למחיר מדויק שמותאם לעסק שלכם, פנו למומחי טלקום אקספרט: 077-8123111.
מחשבון מחירי גיבוי בענן לעסקים
הזינו את פרטי הנפח והתשתיות שלכם וקבלו אומדן עלות חודשי:
חשב מחיר חודשי
מה לבדוק לפני שבוחרים ספק גיבוי בענן?
- מיקום הנתונים: באיזה אזור נשמר העותק, והאם אפשר לבחור באזור בישראל.
- שליטה בהצפנה: מי מחזיק במפתחות, העסק או הספק.
- הגנה מפני כופרה: האם יש נעילה של עותקים, תקופת שמירה מספקת והפרדת הרשאות.
- RPO ו-RTO בחוזה: תדירות הגיבוי וזמן השחזור צריכים להופיע בהסכם השירות, ולא רק בעלון השיווקי.
- שחזור בשעת חירום: כמה זמן לוקח לשחזר שרת שלם, האם השחזור כרוך בתשלום נוסף, והאם אפשר להריץ את השרת זמנית בענן עד שהמשרד חוזר לפעול.
- כיסוי מלא: שרתים, מסדי נתונים, תיבות דואר, ומחשבי עובדים שעובדים מהבית ואינם מחוברים לרשת המשרד.
- ניטור והתראות: דוח יומי והתראה על כשל הם סטנדרט. ניטור יזום שבו צוות הספק מטפל בכשלים הוא בדרך כלל שירות בתוספת.
- גדילה: האם אפשר להוסיף נפח, שרתים או רישיונות בלי לעצור את הגיבויים הקיימים ובלי להתחיל גיבוי מלא מחדש.
- תמיכה: זמני תגובה מוגדרים, תמיכה בעברית, ואפשרות לקבל את קו האינטרנט ואת שירות הגיבוי באותה התקשרות.
גיבוי מנוהל או שירות בניהול עצמי?
בשירות בניהול עצמי העסק רוכש תוכנה ואחסון, ומישהו מטעמו מגדיר את המדיניות, עוקב אחרי הדוחות ומבצע את תרגילי השחזור. זה זול יותר, ומתאים לעסק שיש בו איש מחשוב זמין. בגיבוי מנוהל הספק לוקח על עצמו את ההגדרה, הניטור, הטיפול בכשלים ובדיקות השחזור, והעסק מקבל דוח. לעסק בלי איש מחשוב במשרה מלאה, הניהול הוא לרוב החלק החשוב בשירות, משום שגיבוי שאיש אינו בודק נכשל בדרך כלל בשקט. את ההבדלים, את תכולת השירות ואת השאלות לספק מפרט המדריך גיבוי בענן מנוהל. לעסק קטן שמתחיל מאפס יש גם מדריך ממוקד: גיבוי בענן לעסק קטן.
גיבוי הוא בדרך כלל אחד מכמה שירותי ענן שהעסק צורך. אם אתם בוחנים במקביל גם שרתים בענן, דואר ואחסון שיתופי, כדאי לקרוא את הסקירה שירותי ענן לעסקים, ולעיין בשירותי מחשוב הענן של טלקום אקספרט.
צפו במדריך וידאו: פתרונות מחשוב וענן לעסקים
לתכנון גיבוי בענן לעסק שלכם, כולל בדיקת קצב ההעלאה ותרגיל שחזור ראשון, ייעוץ: 077-8123111.
התאוששות מאסון כשירות (DRaaS): השלב שאחרי גיבוי בענן
גיבוי בענן מבטיח שהמידע לא יאבד, אבל לא שהעסק ימשיך לעבוד. התאוששות מאסון כשירות (DRaaS, Disaster Recovery as a Service) מוסיפה את השכבה הזו: עותק פעיל של השרתים נשמר במרכז נתונים של ספק, ובעת תקלה חמורה במשרד מפעילים אותם שם ועוברים לעבוד מולם, בלי לחכות לשחזור מלא.
איך פתרון DR as a Service עובד
במקום גיבוי לפי לוח זמנים, השירות משכפל (Replication) את השרתים, הפיזיים או הווירטואליים, אל אתר ההתאוששות באופן רציף או בפרקי זמן קצרים. כך נקודת השחזור קרובה מאוד לרגע התקלה, וזמן החזרה לפעילות נמדד בדקות ולא בשעות או בימים. התשלום נעשה כשירות חודשי, בלי לרכוש ציוד לאתר משני. את השירות מציעים מרכזי נתונים וספקיות תקשורת בישראל, וגם העננים הציבוריים, למשל Azure Site Recovery של Microsoft.
למי זה מתאים
DRaaS מתאים לעסק שהשבתה של כמה שעות עולה לו יותר מהשירות עצמו: מערכות הזמנות ומכירות, מוקדי שירות, משרדי רואי חשבון ועורכי דין סביב מועדי הגשה, וארגונים בתחומים מפוקחים כמו פיננסים, ביטוח ובריאות, שנדרשים להציג תוכנית להמשכיות עסקית. לעסק קטן עם שרת קבצים בלבד, גיבוי היברידי מספיק בדרך כלל.
לפני התקשרות כדאי לבדוק שלושה דברים: שזמני השחזור מופיעים בהסכם השירות, שאפשר לבצע תרגיל מעבר לאתר ההתאוששות בלי לפגוע בעבודה השוטפת, ואיך חוזרים מהאתר המשני למשרד אחרי שהתקלה טופלה. מהנדסי טלקום אקספרט יכולים לעזור לקבוע את רמת השרידות שהעסק צריך.
שאלות נפוצות
כן. כמעט כל שירות גיבוי בענן מאפשר שחזור נקודתי: בוחרים תאריך ושעה מתוך הגרסאות השמורות, מסמנים את הקובץ, התיקייה או תיבת הדואר, ומשחזרים למיקום המקורי או לתיקייה חדשה. גם מגיבוי תמונה של שרת שלם אפשר בדרך כלל לחלץ קבצים בודדים בלי לשחזר את כל הכונן. כדאי לוודא מראש כמה גרסאות נשמרות ולכמה זמן, משום שזה קובע עד כמה רחוק אחורה אפשר לחזור.
הגיבוי הראשון הוא הארוך ביותר, משום שהוא מעלה את כל הנתונים. משכו תלוי בנפח ובקצב ההעלאה של הקו, ובנפחים גדולים הוא יכול להימשך כמה ימים. כדי שהעבודה במשרד לא תיפגע, מגדירים מגבלת רוחב פס בשעות העבודה ומריצים את ההעלאה בלילות ובסופי שבוע. אחרי הגיבוי הראשון נשלחים רק שינויים, ולכן הגיבויים השוטפים קצרים ובדרך כלל אינם מורגשים.
זה צריך להיות כתוב בהסכם לפני החתימה. ההסכם צריך לקבוע כמה זמן הספק שומר את הנתונים אחרי סיום ההתקשרות, באיזה פורמט אפשר להוציא אותם, ומתי ואיך הם מושמדים, עם אישור בכתב. תקנות אבטחת המידע בישראל מחייבות להסדיר את הנושא בהתקשרות עם גורם חיצוני שמקבל גישה למאגר מידע. במעבר בין ספקים מומלץ להפעיל את הגיבוי החדש ולבדוק שחזור ממנו לפני שמבטלים את הישן.
מומלץ מאוד. ספקי הענן אחראים לזמינות השירות ולשרידות התשתית שלהם, אבל לא תמיד מאפשרים להחזיר מידע שעובד מחק, שהוצפן בכופרה או שנמחק עם חשבון של עובד שעזב, אחרי שתקופת סל המחזור הסתיימה. גיבוי ייעודי שומר עותק נפרד של הדואר, הקבצים ואתרי השיתוף, עם תקופת שמירה שהעסק קובע, ומאפשר לשחזר תיבה או תיקייה מנקודת זמן מסוימת.
ברוב השירותים כן. בשירות לפי נפח, האחסון גדל אוטומטית ומשלמים על מה שנשמר בפועל. בשירות לפי מכשיר או לפי שרת, מוסיפים רישיון בממשק הניהול, מתקינים סוכן על המכשיר החדש ומשייכים אותו למדיניות קיימת, והגיבויים של שאר המכשירים ממשיכים לרוץ כרגיל. כדאי לבדוק מראש שהספק אינו מחייב גיבוי מלא חדש לכל המערכת בעת שדרוג החבילה.
לעסק קטן העלות נגזרת בעיקר מנפח הנתונים וממספר המחשבים והשרתים שמגבים. לפי מחירוני הספקים באוקטובר 2026, אחסון בשכבה חמה באזור ענן בישראל עולה כ-20 עד 26 דולר לחודש ל-1TB, גיבוי מחשב ללא הגבלת נפח מתחיל ב-99 דולר לשנה לכל מחשב, וגיבוי שרת מנוהל עולה 10 דולר לשרת בתוספת נפח הגיבוי. המחירים לפני מע"מ, ולרוב אינם כוללים תוכנת גיבוי ודמי שחזור, ולכן כדאי להשוות עלות שנתית כוללת.
