שירותי ענן מתקדמים: מה יגרום לך לעבור לשירותי ענן? זה לא בשמיים!

שירותי ענן מתקדמים לעסקים

✅ עסקים ומשרדים רבים משתמשים בשירותי אינטרנט מגוונים לרבות בשירותי ענן מתקדמים, לרבות אחסון של מידע וקבצים בענן.

✅ מהם סוגי הפתרונות עבור שירותי ענן מתקדמים לעסקים המובילים בישראל?

✅ מי מוביל שוק בתחום הזה? לאן התחום הזה מתפתח?

כל מה שכל גולש, מנהל ובעל עסק צריכים ורוצים לדעת על בחירה בשירותי עננים בישראל ואילו שיקולים באים בחשבון כדי לבחור בפתרון הנכון והמתאים לצרכי העסק:

בעלי ומנהלי עסקים רבים נרתעים משום מה מהמעבר לשימוש בשירותי ענן מתקדמים, בזמן שהם משתמשים בסמארטפון שלהם ככלי עבודה והם משתמשים מידי יום בסמארטפון הזה בכמה וכמה שירותי ענן מקבילים, בקלות ובשקיפות, בלי שירגישו בכך. כל סמארטפון מחובר מרגע הפעלתו לפחות ל-3 עננים שונים. למשל: לענן של גוגל לצרכי דוא"ל – Gmail, לענן של Waze לצרכי ניווט ולענן של WhatsApp (שהוא חלק מהענן של פייסבוק) לצרכי מסרים מידיים עם חברים ועמיתים.

רוב הסמארטפונים, שבידי הציבור, מחוברים ל-5 עננים ויותר במקביל. זה חלק טבעי מההתנהלות של הציבור המחזיק בסמארטפונים בכל העולם וגם בישראל.

אין כל סיבה למה זה לא יקרה גם בתשתיות המחשוב והטלפוניה של העסק.

ישנן סיבות רבות מדוע בעלי עסקים ומנהלים בוחרים לעבור לשירותי ענן. אולם, אין ספק, שחיסכון בהוצאות ,ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב, הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון. לכן, שירותי ענן ואחסון מידע בענן – הם ההווה והעתיד של התשתיות העסקיות, גם בישראל.

לקוחות פרטיים ועסקים קטנים ברמת ה-SoHo, יכולים להשתמש בפתרונות חינמיים או חצי חינמיים, דוגמת אלה המובנים בכל דואר אלקטרוני ומתוצרת ספקי שירותי מערכות הפעלה ותוכנות, דוגמת שירותי אחסון בענן של: גוגל (Google Drive), מיקרוסופט (OneDrive), אפל (iCloud), סמסונג (Samsung Cloud Drive), שירותי המייל של וואלה!, ג'ימייל (של גוגל), שירותי אופיס של מיקרוסופט, או השירותים של פורטלים מוכרים בתחום הזה ופתרונות גיבוי בענן דוגמת: JamboMail, Filemail, We Transfer, Yousendit, Dropsend, שירותי FTP (ר"ת: File Transfer Protocol) ועוד. אפשר להעביר כיום קבצים אפילו ב-WhatsApp.

טיפ: ניתן ומומלץ להשתמש בכמה עננים במקביל ולאחסן מידע במקביל בכמה ספקי שירותי אחסון בענן, שכל אחד שייך לחברה אחרת וממוקם במתקן Data Center שונה ברחבי העולם. זאת, כי רובם חינמיים, קלים מאוד להפעלה ומגיעים עם נפחי אחסון די גדולים, שנוחים לשימושים עסקיים שונים. השימוש בכמה עננים במקביל גם מסייע להפרדה בין סוגי מידע (למשל הפרדה בין המידע של הנהלת חשבונות, למידע של שיווק ומכירות, למידע הנצבר בסמארטפונים של המנהלים והעובדים). זאת, עם הרשאות גישה שונות לבעלי התפקידים בעסק. העיקר: כדי למנוע נפילה ואבדן מידע דרסטי לעסק, אם שירות ענן אחד אינו זמין או נפגע מכל סיבה שהיא (דבר נדיר ביותר, אבל אפשרי). כך, שמומלץ שלא כל המידע של העסק יהיה מרוכז במתקן אחסון מידע של ספק אחסון אחד בלבד – בענן.

אולם, רוב השירותים החינמיים הללו סובלים מכמה בעיות חמורות

• רמת אבטחת מידע והגנה על הקבצים – אפס.
• שרידות והתאוששות מתקלה או אסון – אפס.
• תאימות לרגולציות – אפס.
• יכולת העברת כמה קבצים במקביל, או העברת הרבה קבצים במקביל – לא קיימת.
• יכולת להאצת ההעברה והאצת ביצועים – לא קיימת.
• יכולת הניהול של המידע המאוחסן בענן – נמוכה עד אפסית ותלויה בכלים שספק השירות בענן נותן למשתמשים. לכן, גם ההגנה מפני גניבת מידע, שינוי מידע ופגיעה בפרטיות – היא מאוד נמוכה בשירותים החינמיים.
• אין יכולת להעביר ולאחסן קבצים גדולים מאוד ובמיוחד קובצי מולטימדיה וקבצי ווידיאו באיכות גבוהה: כיום – 4K ובקרוב 8K  וגם לא העברות קבצים, שהחלו של AR, VR מהסוג של מציאות מדומה ומציאות רבודה והעברת קבצים של D3 – תלת ממד, כולם קבצי ענק בנפחים של עשרות עד מאות גיגות כל אחד.

כלומר, הצרכים של היום ומחר של עסקים, שמבקשים להעביר ולאחסן קבצי מולטימדיה כבדים (כיום תחום הווידיאו הוא הנפוץ ביותר בשימוש), עסקים המחפשים פתרון מאובטח, שריד ושעונה על הרגולציות המחמירות הקיימות כיום בעולם העסקי, לא מקבלים מענה בפתרונות המיועדים למשתמשים פרטיים ולעסקים ברמת ה-SoHo, שמעבירים מפעם לפעם קובץ אחד או שניים ולא כבדים במיוחד.

יש בישראל פתרונות רבים המיועדים לעסקים קצת יותר גדולים דוגמת: Actifile, Asigra, Signiant, CTERA, MedOne, One1, U-BTech, OwnBackup, Terrasafe, בינת עסקים, IBM, Rainbow Cloud, Alibaba Cloud, סלקום, ווי-אנקור, טלדור, נס, מטריקס, תים, הוט ועוד.

שוק התקשורת העסקית בישראל, בדיוק כמו מה שמתרחש בכל העולם, משנה את פניו במהירות ועסקים רבים, קולטים את הכיוון העולמי, שלפיו אין צורך בכלל במרכזיה עסקית בתוך העסק, או בחדר מחשבים, כי בכלל אין צורך במוצרי חומרה כאלה בעסק (או בכלל).

רשת האינטרנט הפכה להיות רשת התקשורת, הטלפוניה והמחשוב המרכזית של העסק.

החומרה של העבר נמצאת אי שם בחוות שרתים (Data Center) של ספק שירותים המתמחה בתחום ה-Data Centers ומספק <strong>שירותי ענן מתקדמים לעסקים לכל צורך, בכל עת, לכל מטרה, לכל עסק, לכל מכשיר קצה, בכל מקום, לכל אפליקציה, לכל שירות ולכל צורך קיים או עתידי.

בשוק של שירותי התקשורת ובמרכזם החיבורים לאינטרנט, החלה תחרות (די פרועה) המשחקת לטובתכם. עסקים רבים תקועים בחוזי עבר דרקוניים עם קנסות יציאה ושאר פטנטים, כדי לקיים אתכם "חתונה קתולית" במחירים העולים – במקום לרדת, ולעיתים אף מטעים אתכם, שהאינטרנט של המתחרים הוא שירות, שיש להיזהר ממנו.

בעתיד הקרוב ובעשור הבא התחרות בתחום חיבורי האינטרנט תהיה בין חיבורים פיזיים בסיבים המגיעים לעסק, חיבורים אלחוטיים (מכל הסוגים, במיוחד סלולר 5G וחיבורי גלים מילימטריים) וחיבורים וירטואליים. לא יהיה מנצח אחד בתחרות הזו, כי תחרות זה דבר טוב לעסקים ולשוק התקשורת לאינטרנט. מכאן, שאסור להתחייב לספק מסוים ליותר משנה, כי השוק הזה נע מהר קדימה, משתכלל והמחירים רק יורדים.

איך עוברים לשירותי ענן המתאימים לעסקים?

התשובה משתנה בהתאם למצב מערכות המחשוב והתקשורת הנמצאים בעסק.

עסק חדש לגמרי, או עסק המחדש את מערכותיו, או עסק המשדרג באופן טוטלי את מערכותיו, יכול להתחיל מנקודת האפס ולקבל את השירותים, שהוא זקוק להם (אחסון מידע, עיבוד מידע, אפליקציות, שירותי תקשורת, שירותי אבטחת מידע וכיו"ב), כבר מהיום הראשון – מהענן. כלומר: מספק שירותי ענן, שהוא יבחר.

השוק של ספקי שירותי הענן מאוד תחרותי בישראל ותהליך הבחירה בספק שירותי ענן מתקדמים המתאים לעסק, מתואר בהמשך.

בחירה ועבודה בשירותי ענן מנקודת האפס היא מאוד קלה, משום שכל אחד, שמחזיק סמארטפון בידו, משתמש בשירותי ענן בלי שירגיש, בקלי קלות, וגם יודע איך להניע מידע וקבצים בין שירותי הענן השונים בקלות, בלי להרגיש.

כאן נעסוק דווקא באופציה היותר קשה ויותר ארוכה למימוש: העברת מערכות המחשוב והתקשורת של העסק הקיימות – לענן.

ניקח מצב פשוט: יש לעסק 20 שרתים בחברה (פיזיים), שמערכת vSphere של VMware רצה עליהם. הכל פועל טוב, עד שאתה רוצה שהשרתים – יהיו בענן.

קודם לכל, אתה אמור לבחור בספק ענן, וגם מודע למחירים, שתשלם לספק זה בענן (או לפחות נדמה לך שתשלם). האם יהיה לך קשה למצוא מישהו, שיעביר זאת לענן? ממש לא.

מה בעצם העבודה, שרוב המתכנתים \ אינטגרטורים יציעו ויעשו? הם יעשו "Copy Paste". נניח, שיש 10 מכונות VM (ר"ת: Virtual Machines), הם פשוט הם יעלו אותן לענן כ-Instances, יקצו להן כתובות IP חיצוניות לכל Instance (כמה חוסר מקצועיות יש בנושא), יגדירו Security Group שטנק יכול לעבור דרכו, אבל חס ושלום, שיהיה VPC חדש ונורמלי, או ניתובים קצת יותר מוקשחים. אם אתה מתעקש על Firewall, אז יתקינו איזה משהו הקיים ב-Market עם חוקים מאוד "רפים" על פיירוול חינמי הקיים ב-Market של ספק הענן.

התוצאה: שום דבר לא יעבוד כמו שצריך, המערכת לא תהיה מאובטחת, לא שרידה והכי גרוע, לא תיתן את המענה, שציפית לו, ומהר מאוד תגלה, שזה יקר הרבה יותר ממה שחשבת.

מהיכן נובעת הטעות? הדבר הראשון, שחושב להדגיש, הוא, שספק ענן ציבורי אינו ספק Hosting. ענן זה לא Hosting ולא שרתי VPS. מעבר ל-Hosting או VPS זו תהיה טעות, טעות חמורה.

6 דברים שכדאי לדעת על שירותי ענן מתקדמים

• השירות בענן הוא למעשה שירותי עננים, ולא שירות ענן. זאת, כי אצל ספק שירותי הענן יש הרבה שרתים ואתה, בכל מקרה, תקבל שירות מהרבה שרתים וירטואליים, לא מאחד. חוות השרתים הללו גם מבוזרות על פני המדינה והעולם, מטעמים של שרידות, אבטחה וגיבוי. כך, שיש לדבר על עננים ברבים ולא ביחיד.
• עננים לוקאליים מול עננים גלובאליים (בינלאומיים). יש יתרונות לעננים מקומיים (יפעלו גם אם הקשר הבינלאומי יינתק). אולם, כיום לכמעט כל ספקי שירותי העננים הבינלאומיים יש עותקים מקומיים של השירותים הללו. כך, שניתוק מהעולם הוא אופציה לא ריאלית. מכאן, שהבחירה בין הספקים אמורה להישען על פרמטרים אחרים דוגמת התאמה לצרכים, מחיר, חוויית שימוש ועוד.
• ענק פרטי מול ענן ציבורי. ההבדלים הם בעיקר בעלויות (ענן פרטי יקר בד"כ בהרבה) וברמת החרדה מפני אובדן מידע ופגיעה בפרטיות, שאולי יכולים להתרחש בענן ציבורי. זה פחד לא מציאותי, אבל קיים אצל לא מעט מנהלים.
• האם הכל יהיה ברשת אחת בענן הציבורי? לא בטוח. זה תלוי בצרכים וביישומים. אפשר להשאיר מטלות מסוימות בענן פרטי, כולל בענן מקומי קטן בתוך העסק, או אצל ספק שירותי ענן פרטי.
• שליטה וניטור מרחוק. בענן, הכל ניתן להיעשות מרחוק, גם השליטה והבקרה. מומלץ לשלב את כל מערכות השליטה ובקרה בשירותי העננים, לרבות מצלמות אבטחה, סנסורים, מערכות מתח נמוך, מערכות בקרת עובדים, מערכות אזעקה, רמקולים וכריזה, מערכות מולטימדיה, ועוד.
• שירותי המרכזיה והטלפוניה עוברים לענן. שירותי הענן המודרניים כוללים כיום גם את התחום הזה. נעלם הצורך במרכזיה מקומית. השלוחות של המרכזיה בענן יכולות להיות טלפוני IP מתקדמים על השולחנות במשרדים, או הסמארטפונים, שבידי המנהלים והעובדים, או שניהם יחד.

מתי כדאי לעבור למחשוב ענן?

התשובה: כבר היום.

רשת האינטרנט הפכה להיות רשת התקשורת, הטלפוניה והמחשוב המרכזית של העסק.

שירותי ענן מתקדמים לעסקים – תשובות קצרות לשאלות נפוצות

מחשוב ענן – מה זה?

שירותי ענן מתקדמים לעסקים הם בדיוק כמו כל שירותי המחשוב והטלפוניה המוכרים של העסק, אולם הם לא מתבצעים מקומית (על שרתים מקומיים), אלא אצל ספק שירות חיצוני.

המונח ענן די מטעה, כי אין כאן שום ענן. זה רק ביטוי ציורי להמחשה, שזה נעשה במקום מרוחק.

מדובר בשירותי מחשוב ותקשורת הניתנים ב-Data Center (דהיינו: מתקן של מערכות מחשוב) של ספק שירותי הענן, מתקן היכול להיות ממוקם בכל מקום בארץ, או ברחבי העולם. החיבור למתקנים הללו נעשה ברשת האינטרנט, ברשתות ייעודיות (סגורות) של ספקי תקשורת, או ברשתות של ספקי הענן עצמם, שבנו רשתות תקשורת עצמאיות כדי לשלוט גם על התעבורה לענן (ל-2 הכיוונים: מהעסק לענן ובחזרה).

יודגש, שאחת המטרות העיקריות, שהספקים של "שירותי תקשורת ומחשוב בענן" חרתו על דגלם, היא: לאפשר לכל לקוח עסקי שלהם, קטן כגדול, להתמקד בליבת העשייה שלו ולייצר לו שקט בעולם הטכנולוגי ובפלטפורמות השירותים. לכן, ההצלחה של שירותי ענן (מכל סוג), היא מדהימה ונמצאת בצמיחה מהירה ביותר.

בעלי עסקים צריכים לשאול את עצמם את השאלה החשובה הבאה: מה עוד אני יכול להוציא לענן? התשובה לשאלה הזו, במיוחד בעסקים קטנים עד בינוניים, היא: הכול.

אמנם, עסקים וארגונים זקוקים לשירותי מחשוב ותקשורת (לרבות טלפוניה) בכל פעילותם. אולם, מדובר בסעיפי הוצאה בלתי נשלטים. לכן, עסקים מוצפים כיום בשפע של פתרונות תקשורת ומחשוב מתקדמים, לרבות בענן. לשם כל השוק העסקי והארגוני הולך.

היום די ברור, שעסקים לא צריכים לבנות את התשתיות שלהם על בסיס שרתים פיזיים ורכיבי רשת פיזיים. ספקי שירותי הענן יכולים לספק להם מהענן את כל מה שהם צריכים. הם יכולים לרכוש הכל במודל של השכרה, גם את שירותי הרשת. הספקים הללו מספקים להם על הענן את כל השירותים הקיימים והם כל הזמן מוסיפים עוד שירותים חדשים הנבנים מעל לענן.

למעשה, לא קיים אפילו יישום אחד, שנעשה בו כיום שימוש בעסק, שלא ניתן להפעיל אותו בענן. הכל ניתן להעברה לענן, אפילו מערכות כבדות דוגמת ERP, רכש והנהלת חשבונות.

מחקרי ביצועי ספקי שירותי הענן (דוגמת המחקר הטרי של חברת ThousandEyes), במיוחד במצב בו כל ספקי הענן כל הזמן משפרים את ביצועי העננים שלהם ומוסיפים עוד מתקני ענן ברחבי העולם, מצביעים על המגמה, שיש צורך לבדוק באופן רציף את הביצועים לפני ובמהלך ההתקשרות עם ספק שירות הענן</u>.

צמצום CAPEX וה-OPEX במעבר לטכנולוגיות <strong>שירותי ענן מתקדמים לעסקים הוא ברור וההחזר על ההשקעה – ROI נמדד בחודשים ספורים ולעיתים פחות. כיום, עסקים בכל העולם מעדיפים לרכוש חבילות מחשוב מענן במקום שירות יחיד של אפליקציה מקומית אצלם. הסיבות: רצון לגמישות, הקלה על ניהול שירותי המחשוב וחיסכון בהוצאות על רכישות ותחזוקה.

בנוסף, תחום ה-Mobile העסקי עובר לענן. יותר ויותר עסקים נסמכים על שירותים ניידים מבוססי ענן לביצוע מטלות יומיות. סנכרון מטלות, דוא"ל וקבצים בין שרתים למכשירי סלולר – סמארטפונים וגם טאבלטים, הפך למקובל כמעט בכל רבדי השוק. אנו נמצאים קצת מאחור בהשוואה לעולם המערבי, אבל זה מתפתח בדיוק בכיוון הזה גם בישראל.

 אילו סוגים של שירותי ענן מתקדמים יש בשוק?

סוגי עננים (כלומר: שירות מחשוב הנעשים במתקני מחשוב – Data Center) העיקריים הקיימים בשוק העולמי וגם בישראל הם:

• ענן ציבורי (Public Cloud) הוא ענן המשרת מספר ארגונים באמצעות מרכז מחשבים של ספק שירותי ענן. המתקן של מרכז המחשבים הזה יכול להיות בכל מקום הארץ או ברחבי העולם. זה סוג שירותי הענן הנפוץ ביותר עבור עסקים ברמת ה-SMB וה-SME.
• ענן פרטי (Private Cloud) הוא ענן המשרת ארגון \ עסק אחד. הענן יכול להיות ממוקם בתוך הארגון או אצל ספק חיצוני.
• ענן היברידי (Hybrid Cloud) הוא שילוב של ענן פרטי וענן ציבורי. כלומר: יכולת להריץ את היישום (או השירות, לרבות שירות תקשורת) בחלקו על ענן פרטי ובחלקו בענן ציבורי. כיום, זה סוג שירותי הענן הנפוץ ביותר בארגונים בינוניים עד ענקיים.
• ענן שיתופי (Community Cloud) הוא ענן המשרת מספר ארגונים בעלי אינטרס משותף. הענן עשוי להיות ממוקם בתוך אחד הארגונים השותפים או אצל ספק חיצוני.
• ריבוי עננים (Multi-Cloud) – שימוש במספר עננים בו זמנית (גם מקומיים וגם מכל הסוגים האחרים). נעשה מטעמים של ביזור סיכונים, חיסכון בעלויות ושימוש בענן המספק יתרונות לשימוש מסוים החשוב לעסק \ לארגון. זו תופעה מאוד נפוצה בעסקים ובארגונים מכל סדר גודל.

המעבר של השוק העסקי היום ומחר היא לכיוון של Multi-Cloud (ריבוי עננים). מנהלים ובעלי עסקים חושבים, שזה דבר מאוד מסובך ולא מובן, בזמן שהם עצמם נמצאים כבר שנים (באופן אישי) ב-Multi-Cloud, ומתפעלים זאת בקלילות ובשקיפות ללא צורך בשום ידע טכני מעמיק או בכלל.

הכיצד? כל אחד מחזיק בידו סמארטפון. סמארטפון זו מערכת Multi-Cloud הכי נפוצה בעולם. כל מחזיק סמארטפון מחובר לפחות ל-10 עננים בו זמנית. כל מחזיק סמארטפון כבר יודע, שאפשר להעביר תמונה או כל מידע אחר בקלות מ-WhatsApp ל-Gmail, למרות ש-2 היישומים הללו שוכנים ב-2 עננים שונים לגמרי, המצויים במקומות רחוקים זה מזה בעולם. הכול בקלי קלות.

הכיוון של ניהול רשתות תקשורת ותשתיות ענן עובר לקוד פתוח. כלומר: אין צורך ברישיונות ותשלום על רישיונות תוכנה. אתה משלם על השירות (בד"כ במודל SaaS – תשלום על פי צריכה בפועל), על האינטגרציה, התמיכה, הפיתוח של התאמות מקומיות ספציפיות לעסק שלך וכיו"ב.

רשת האינטרנט הפכה להיות רשת התקשורת, הטלפוניה והמחשוב המרכזית של העסק.

החומרה של העבר נמצאת אי שם בחוות שרתים (Data Center) של ספק שירותים המתמחה בתחום ה-Data Centers ומספק שירותי ענן מתקדמים לכל צורך, בכל עת, לכל מטרה, לכל עסק, לכל מכשיר קצה, בכל מקום, לכל אפליקציה, לכל שירות ולכל צורך קיים או עתידי.

בשוק של שירותי התקשורת ובמרכזם החיבורים לאינטרנט, החלה תחרות (די פרועה) המשחקת לטובתכם. עסקים רבים תקועים בחוזי עבר דרקוניים עם קנסות יציאה ושאר פטנטים, כדי לקיים אתכם "חתונה קתולית" במחירים העולים – במקום לרדת, ולעיתים אף מטעים אתכם, שהאינטרנט של המתחרים הוא שירות, שיש להיזהר ממנו.

יש תחומים ושווקים (דומת שוק חברות הייטק, שוק הסטארטאפים ועוד), שבהם כמעט 100% מהעסקים והארגונים בישראל כבר נמצאים בעולם שירותי הענן. המעבר לשימוש בשירותי ענן סוחף את כל תחומי המחשוב והתקשורת העסקית, מה שמאפשר להתייעל ולשנות הרגלי עבודה ישנים.

מה התחדש בשוק הישראלי בתחום שירותי הענן?

החידושים האחרונים הם, שספקי הענן מהגדולים ביותר בעולם עוברים פיזית לישראל ומקימים בישראל מתקני ענן משלהם, מה שמשפר את השירות, מחזק את השרידות והאבטחה ומקצר את זמן התגובה לשירותי הענן, שנמצאים בישראל ולא אי שם ברחבי העולם.

שוק הישראלי בתחום שירותי הענן עובר תהליכי שינוי וצמיחה בשנים האחרונות. בין המאורעות הבולטים ניתן למנות את הבחירה של חברות אמזון וגוגל לאספקת שירותי ענן לממשלה הישראלית. חברות אלו יקימו בישראל אתרי ענן מקומיים בהשקעה של 4 מיליארד שקל, ויאפשרו לממשלה לאחד ולנצל את הנתונים המצטברים במערכות המחשוב השונות. חברות ישראליות רבות גם מפתחות ומספקות פתרונות ושירותים בתחום הענן, כגון סיסקו ישראל, שמציעה פלטפורמות לניהול ואבטחת הענן, או חברת Ofek, שמנתחת את השוק והצרכים של ספקי הענן הציבורי. על פי חזון של חברת המחקר Global X, שירותי הענן הם העתיד של תחום ה-IT, והם יגדלו בקצב שנתי של כ־17.3% בין השנים 2023־2030. כדי להתאים לצרכים המשתנים של הלקוחות, חברות הענק כמו אמזון וגוגל מציעות שירותים מגוונים ומתקדמים בתחום הענן, כגון אינטליגנציה מלאכותית, לימוד מכונה, ותעריפים קבועים.

לאן תחום שירותי הענן מתפתח?

יש להכיר כמה מונחים בעולם החדש הזה (של ניהול תשתיות תקשורת וענן בקוד פתוח): קונטיינרים ו-Serverless.

אלה 2 שלבים בהתפתחות שירות הענן. כרגע השוק העולמי וגם בישראל נע לכיוון קונטיינרים ובשנים הקרובות נראה מעבר ושילוב של Serverless, בעולם תשתיות העננים.

אין שום צורך להכיר לעומק את המונחים הללו, אלא רק לדעת שהם קיימים. בדיוק כמו שכל מחזיק סמארטפון לא מתעניין איך תמונה מ-WhatsApp עוברת ל-Gmail  כל כך בקלות. המנגנונים הקיימים מאחורי הקלעים מעניינים מפתחים ומהנדסי ICT, ולא מעניינים בכלל מנהלים, עובדים וכמובן לא מעניינים לקוחות קצה ומשתמשי קצה.

כיום, רבים כבר מבינים, ש-OpenStack ו-Kubernetes (טכנולוגיות קוד פתוח בעולם העננים) זה העתיד. איש לא יכול להחליט במקום הלקוחות והמפתחים, והם רוצים ללכת בכיוון הזה. העולם נהיה שטוח והאימוץ של הקוד הפתוח הוא נחלת הארגונים הכי גדולים והכי חשובים בעולם כמו גם בישראל.

הפיתוחים של קוד פתוח דוגמת הקוברנטס (Kubernetes), הפכו לסטנדרט עולמי וכל התעשייה משתמשת בזה. פתרונות קנייניים לא הצליחו להתרומם. אנו רואים, שבתחומים רבים הטכנולוגיות הקנייניות לא מצליחות כמו הקוד הפתוח ולכן חברות ענק לפתרונות עסקיים וארגוניים, דוגמת מיקרוסופט, ולא רק היא, החליטו לשתף פעולה עם תעשיית הקוד הפתוח ונכנסו למסלול הזה בקצב מהיר. כיום, ניתן לנהל את השירותים והתשתיות בענן של מיקרוסופט באמצעות הכלים בקוד פתוח של רד האט. בעבר, זה לא היה מתקבל על הדעת, שניתן לשלב פתרונות בין 2 החברות הללו.

יודגש, שמנקודת המבט עסקית, העולם העסקי בכל סוגי העסקים ובכל סדר גודל הולך לעננים היברידיים עם ריבוי עננים (Multi Clouds). זו המציאות, וכולם ילכו לשם, כי החברות, שהן מובילות שוק, הולכות לשם, כי זה הצורך והרצון שלהן.

כבר כיום, כמעט כל העסקים הקטנים והבינוניים (גם בישראל) עברו לשירותי ענן. הסיבה די ברורה: נמאס להם לנהל בעצמם ולשפוך כסף בלי חשבון על שרתים מקומיים. לכן, הם עוברים לענן ומגלים, שיש להם יותר אפשרויות והרבה מרווח להתפתחות עסקית. בענן גם קל יותר לתפעל את הלינוקס. בעבר, כל מי שהשתמש ב-SQL, היה כבול לתשתיות של מיקרוסופט. היום, SQL רץ גם על לינוקס. בדיוק אותו דבר. עולם התוכנה נפתח ויש יותר אפשרויות חדשות לכל סוגי הצרכנים ולכל סוגי האפליקציות.

האתגר הגדול היום: לסייע לעסקים ברמת הביניים ולעסקים קטנים לעבור לקונטיינרים. האפליקציות של היום ומחר תהיינה מבוססות קונטיינרים. כל האפליקציות תהיינה Native לענן. זה קל יותר ליישם כשאתה מדבר על אפליקציה חדשה. אבל מה עושים עם כל הקיים? לכן, חברה דוגמת רד האט בנתה כלים ב-OpenShift, שמאפשרים להריץ כל אפליקציה בצורה כזו, שהיא יכולה לרוץ בענן באופן טבעי – Native, והיא מבצעת היום השקעות ענק בעולם האפליקציות כדי להעביר אותן לעולם הקונטיינרים. זה מאפשר הרבה יכולות עסקיות ומאפשר הרבה אפשרויות, שלא היו קודם דוגמת: להעביר עומסים בין עננים, לאבטח טוב יותר,  לקיים יותר שרידות, והכי חשוב: לחסוך בהוצאות.

קל היום לפתח פתרונות ייחודיים לצרכים של כל שוק בזכות המעבר לקונטיינרים ותחילת המעבר ל-Serverless. ממשק המשתמש – GUI הוא היום הדפדפן וזה מה שכולם מכירים ולכן היום מאוד קל לתפעל לינוקס ויישומים מעל ללינוקס.

כמה מפסידים עסקים אם הם לא נערכים נכון לשירותי הענן?

חברת RightScale האמריקאית חקרה ובדקה את השאלה הזו (בארה"ב) ומצאה, שעסקים הפסידו כ-35% מחשבון שירותי הענן שלהם בגלל התנהלות לא מקצועית כלפי ספק שירותי הענן.

לגבי הסיבות לבזבוז של כסף על שירותי ענן לא נחוצים לעסקים ולארגונים, המחקר של RightScale מצביע על מקורות הבזבוז הבאים:

• העסק משלם על שירותי ענן 24X7X365, בעוד שהעסק לא עובד סביב השעון וכל השנה. כך, שאין צורך בשירותי ענן סביב השעון – לכל השירותים.
• העסק מזמין ומשלם על משאבים הרבה יותר ממה שהוא צריך, כתוצאה מהערכות מוטעות או מופרזות של הצרכים והעומסים הצפויים. נמצא, שהשימוש במשאבי CPU, זיכרון, אחסון וכיו"ב בענן, לא מגיע ל-40% ממה שמשלמים עליו וברוב המקרים זה 20% ממה שהוזמן ומשולם ע"י העסק.
• עסקים אינם יודעים לנצל הזדמנויות של מבצעים והנחות, שספק שירותי הענן מספק מפעם לפעם, כדי להוזיל עלויות. אין מעקב אחרי המבצעים ותוכניות עם הנחות, ולכן העסק מפסיד כסף בכך, שהוא לא מנצל את המבצעים וההנחות הללו.
• עסקים מחזיקים מאגרי מידע ישנים אצל ספק שירותי הענן, ללא כל שימוש, במקום להחזיק אותם על מערכת אחסון מקומית זולה, או על תשתיות ענן זולות מאוד המשמשות רק לצרכי אחסון של מידע היסטורי ישן. נמצא, שרק בסעיף הזה אפשר לחסוך 7% מהוצאות מחשוב הענן בגלל מאגרי מידע וגיבויים ישנים, שאין בהם כבר כל צורך בחיי היום-יום של העסק. מה שמכונה Disk Storage הוא אחד ההוצאות הכי בזבזניות של עסקים, שעברו לענן, בלי שהם מרגישים בכך.

מיהם ספקי שירותי ענן מתקדמים לעסקים המובילים בישראל?

בשוק הישראלי יש ספקי אחסון רבים של בענן לעסקים, נציין רק את המובילים:

1. אמזון – AWS (מובילת שוק עולמי וגם בישראל).
2. גוגל – Google Cloud.
3. מיקרוסופט – Azure.
4. טריפל – סי (Triple-C).
5. בזק – החברה הודיעה, שתקים בקרוב מתקני שירות חדשים בענן במתקני אחסון חדשים.
6. בזק בינלאומי – מציעה מגוון של שירותי ענן מתקדמים לעסקים ושירותי אחסון בענן. השירות הכי חדיש ופופולרי: BI-Cloud, מבוסס תשתיות של VMware.
7. פרטנר – מציעה כמה פתרונות בענן. השירות הכי פופולרי כיום הוא CloudUp360.

בישראל יש כיום מעל ל-45 מתקני ענן ציבוריים המפוזרים ברחבי הארץ, חלקם הגדול הוא מתקנים גדולים ותת-קרקעיים כדי לספק מקסימום הגנה מפני כל צרה.

זאת, בנוסף לעשרות שלוחות של עננים בינלאומיים של הספקים הגדולים (דוגמת אמזון, מיקרוסופט, גוגל, סיסקו ועוד), שלוחות הנמצאות אצל ספקי ענן וספקי תקשורת ישראליים. הספק הישראלי מקבל "הסמכה" מספק הענן העולמי כדי להחזיק ולנהל אצלו שלוחה עבור הלקוחות הישראליים, כדי שהתעבורה לענן העולמי תהיה מקומית ומהירה יותר.

כך, שמדובר בשוק מאוד תחרותי והכוח נמצא בידי הצרכן העסקי.

לכן, רצוי ומומלץ להיעזר ביועץ מומחה, שיודע מה השיגו עסקים מקבילים עם צרכים דומים, אצל אותו ספק שירות ענן. אפשר גם להתעניין בפורומים ובלוגים מקצועיים, כמה שילמו עסקים אחרים על אותם שירותים. חשוב לזכור את המוטו: אל תהיה פראייר.

מהם השיקולים לבחירת מערכת לשירות עסקי בענן?

• אבטחת מידע והגנת סייבר היא בראש הרשימה.
• אמינות, שרידות.
• מהירות ההעברה של הקבצים בתלות ברוחבי הפס של החיבור לרשת האינטרנט (או לרשת תקשורת פרטית, או רשת תקשורת אלחוטית או סלולרית).
• קלות השימוש.
• האם יש תמיכה בעברית (בתפריטים ובכלים)?
• יכולת האצת ביצועים, במקרה של צורך להעברה מהירה של קובץ ליעד מסוים.
• יכולת מעקב ובקרה אחרי ההעברות והאחסון.
• קבלת דו"חות ונתונים בצורה ברורה ומהירה.
• אי תלות בספק אחסון מידע אחד (מניעת תופעת "החתונה הקתולית").
• ככל הניתן: תשלום על השירות רק על פי שימוש במודל SaaS (ר"ת: Software as a Service) וכיום מקובל שהתשלום יהיה על פי שימוש שעתי (יש ספקים שעברו לתשלום לפי שימוש לפי דקות). אין צורך לשלם על שירות, שלא נעשה בו שימוש, ולכן יש לדרוש, שהתשלום על אחסון בענן יהיה רק על פי שימוש בפועל, שנמדד ומוצג למשתמש באופן ברור.
• יכולת התאמה לצרכים ספציפיים של עסק ספציפי.
• יכולת העברה קלה של קבצי מידע בין עננים שונים. כיום זה צורך אקוטי, בגלל השימוש במספר עננים, מה שמכונה – Multi-Cloud. הנתונים, שנאספו ע"י חברת RightScale בארה"ב, מצביעים על כך, שכ-81% (!) מהארגונים, שהשתתפו בסקר, דיווח ושהם משתמשים ב-Multi-Cloud (כמה עננים בו זמנית, לצרכים שונים בכל ענן). כך שגישה זו היא הגישה המובילה כיום ובעתיד בשימוש בשירותי הענן.
• תאימות לתקנים וסטנדרטים בינלאומיים ומקומיים.

הבדלים בין שירות וירטואלי בענן לשירות וירטואלי מסוג VPS

שרתים וירטואליים (VPS) אינם שירותי ענן וירטואליים. גם שירותי IP-Centrex המסופקים ע"י בזק וסלקום הם סוג של VPS.

ספקים רבים נוטים להטעות את הלקוחות העסקיים, שאין להם איש מקצוע בתוך העסק, ולטעון, ש-VPS זה שירות ענן. זה בדיוק כמו לטעון, שמכונית פיאט 600 היא מרצדס 300. קוראים לזה "הטעיה צרכנית".

VPS וענן אלה 2 מושגים שונים לגמרי, שהתפתחו היסטורית זה אחר זה. שרתים וירטואליים נחוצים לצורך קיום שירותי ענן וירטואליים והם קדמו להם בעשור. כלומר: שירות ענן מכיל בתוכו VPS, אבל זה רק נדבך אחד ואפילו די שולי בשירות הענן, זה ממש לא כל השירות ולא עיקר השירות.

שרתים וירטואליים (VPS) קיימים מזה למעלה מ-3 עשורים, למעשה משנות ה-90 וקיבלו מקום בולט בשוק המחשוב, עם ייסודה של VMware ב-1998, חברה, ששמה לה כמטרה לספק שרתים וירטואליים לכל בעלי העסקים והמחשבים העסקיים בעולם, מטרה, שהושגה על ידה במידה רבה, והיא מובילה עולמית וגם בישראל בתחום זה.

שירותי ענן מתקדמים לעסקים במתכונת אותה אנו מכירים כיום: עננים פרטיים, ציבוריים, היברידיים (עננים מעורבים: חלק ענן פרטי וחלק ענן ציבורי, במקביל) ו"ריבוי עננים" – Multi-Cloud (שימוש בכמה עננים מכמה סוגים בו זמנית), קיימים בעולם מעל ל-2 עשורים ובישראל רק קצת מעל לעשור. ההצלחה של שירותי ענן ציבוריים והיברידיים היא בת כ-15 שנים בלבד והגישה החדישה יותר של Multi-Cloud החלה להתפשט ולהיות שיטת השימוש בעננים הכי נפוצה בעולם כמו גם בישראל רק ב-3-4 השנים האחרונות.

כאמור, VPS הם רק שרתים וירטואליים, השלב שהקדים את הענן. מכאן, זו הטכנולוגיה הקודמת, שברוב העולם כבר לא קיימת כי היא התיישנה. זה בדיוק כמו להשתמש במערכת הפעלה חלונות XP על מחשבים נייחים ישנים בעולם של חלונות 10, מערכת הפועלת גם על מכשירים ניידים חדישים. בישראל מוכרים ספקים רבים למנהלים במגזר העסקי והארגוני שירות VPS כאילו זה שירות ענן וחלק מהם לא מתבייש להטעות את הלקוחות ולכנות את שירות ה-VPS כשירות ענן, מה שזה לא.

• דיוק התוצאות: המחירים המוצגים הם הערכת עלות כללית ואינם כוללים מע"מ. המחיר הסופי עשוי להשתנות בהתאם להסכמי ספק או מבצעי הנחות.
• התאמה אישית: מומלץ לפנות לספקי שירותי מחשוב ענן לקבלת מידע נוסף והתאמת שירותים לפי צרכים ייחודיים.

שורה תחתונה

למרות שעולם התקשורת נע מהר קדימה, הלקוחות העסקיים עדיין לא מכירים מספיק את היתרונות בשימוש בשירותי ענן מתקדמים לעסקים, לרבות השימוש בשירותי CDN ו-Proxy, לצורך מתן שירותים מהירים יותר על רשת האינטרנט.

לכן, מומלץ קודם להחלטה על בחירת ספק שירותי ענן לעסקים, לבצע ניתוח צרכים בסיוע אנשי מקצוע, כדי להגיע להחלטה מושכלת בנושא ולתחר בין הפתרונות השונים הקיימים בשוק בתחום זה. יש לבדוק אם הפתרון, שנבחר, תומך בכל סוגי השירותים הנחוצים לעסק, כדי לקבל את מירב היתרונות של פתרונות מלאים לפי הצרכים, תחת מעטפת שירות ותמיכה אחת.

בנוסף, יש לשקול גם את רמת האמינות של הספק והאם אפשר לקבל ממנו אחריות ושירות ברמה נאותה (SLA), בלי להיות כבולים אליו לעולמים בחתונה קתולית.

 How to Create a Multi-Cloud Strategy

סיכום תשובות לשאלות נפוצות