קווי תקשורת בינלאומיים הם החיבורים שמעבירים אינטרנט, טלפוניה ונתונים בין ישראל לחו"ל, ורובם עוברים בכבלי סיבים אופטיים תת-ימיים. עסק לא מתחבר לכבל עצמו אלא רוכש קיבולת מספק תקשורת, ולכן הבחירה היא בין אינטרנט עסקי עם ניתוב בינלאומי, רשת פרטית בין סניפים (IPVPN) ו-SD-WAN שמנהל כמה חיבורים יחד. ההחלטה נקבעת לפי היישומים, ההשהיה והשרידות ולא רק לפי מחיר.
| אפשרות | מתאימה ל | מה בודקים |
|---|---|---|
| אינטרנט עסקי עם ניתוב בינלאומי | גלישה, דואר ושירותי ענן | מסלולים, ספקים בחו"ל וזמן תיקון |
| IPVPN (רשת פרטית על בסיס MPLS) | חיבור סניפים בארץ ובחו"ל ברשת של ספק | כיסוי במדינות היעד וזמני התקנה |
| SD-WAN מעל כמה חיבורים | ארגון עם סניפים ושימוש בענן | איכות כל חיבור ופתרון גיבוי |
| חיבור ייעודי לענן | עומסים קבועים מול שירותי ענן | זמינות באזור הענן והשהיה |
עיקרי הדברים
- עסק רוכש קיבולת מספק ולא כבל, והשרידות תלויה במספר המסלולים והספקים שהספק משתמש בהם.
- השהיה נקבעת בעיקר לפי מרחק, ואי אפשר לקצר אותה בהוספת רוחב פס.
- קצב של חיבור TCP יחיד מוגבל לפי גודל החלון חלקי ההשהיה, ולכן קו רחב אינו מבטיח העברת קבצים מהירה לחו"ל.
- MPLS היא שיטת ניתוב ולא סוג רשת, ו-SD-WAN יכול לפעול מעל אינטרנט, מעל IPVPN או מעל שניהם.
- העברת מידע אישי לחו"ל כפופה לדין, ולכן בודקים היכן המידע שוכן ואיך הוא מוצפן.
ההסבר על שיטת הניתוב נמצא במדריך חיבורי MPLS, ובמדריך תשתיות תקשורת מפורטות התשתיות בארץ שמהן מגיעים אל הקווים הבינלאומיים.
איך ישראל מחוברת לאינטרנט העולמי?
החיבור של ישראל לעולם נשען על כבלי סיבים אופטיים תת-ימיים בים התיכון. דוגמה אחת היא כבל JONAH, שמחבר בין תל אביב לבארי שבאיטליה, באורך של כ-2,300 ק"מ ובקיבולת כוללת של 7.6 טרה-ביט לשנייה. הדיווח על הפעלת הכבל ב-2012 הציג אותו ככבל המהיר הראשון שבבעלות מפעיל ישראלי, בזק בינלאומי. ספקי התקשורת קונים ומוכרים קיבולת זה לזה, וכך עסק מקבל חיבור בינלאומי דרך הספק שלו.
מכאן שהשאלה של העסק איננה איזה כבל לבחור אלא איך הספק מנתב את התעבורה: בכמה מסלולים, מול כמה ספקים בחו"ל, ובאיזה זמן תיקון הוא מתחייב. ספק שמסתמך על מסלול אחד חשוף לתקלה בו, וספק שמחובר בכמה כבלים ומסלולים מקטין את הסיכון.
האם לקנות חיבור בינלאומי ישירות מספק תשתית או דרך ספק אינטרנט?
לרוב העסקים מתאים חיבור דרך ספק אינטרנט (ISP), שמציע מעטפת אחת הכוללת גם טלפוניה, שירותי ענן והגנת סייבר. חיבור ישיר מספק תשתית מתאים לארגון עם צורכי קיבולת גבוהים ודרישות שליטה מלאות. ההחלטה צריכה להתבסס על צורכי העסק לכמה שנים קדימה ועל הסיכון שבתלות בספק יחיד. בכל מקרה מבקשים הצעות בכתב מכמה ספקים ומשווים לא רק מחיר אלא גם SLA, זמני תיקון וגמישות.
מה קובע את איכות הקו: רוחב פס, השהיה, שינויי השהיה ואובדן חבילות?
איכות קו בינלאומי נמדדת בארבעה מדדים, ורוחב הפס הוא רק אחד מהם:
| מדד | מה הוא מודד | איפה מרגישים אותו |
|---|---|---|
| רוחב פס | כמות הנתונים בשנייה | העברת קבצים וגיבוי |
| השהיה (latency) | זמן הלוך וחזור | מסדי נתונים, שולחן עבודה מרחוק ואפליקציות עם בקשות רבות |
| שינויי השהיה (jitter) | שונות בזמן ההגעה | שיחות קול ווידאו |
| אובדן חבילות | חבילות שלא הגיעו ליעד | כל תעבורת TCP וקול |
ההשהיה נקבעת בעיקר לפי המרחק. האור בסיב עובר כ-200,000 ק"מ בשנייה, כלומר כ-5 מילישניות לכל 1,000 ק"מ בכיוון אחד, ולכן קו ארוך נושא השהיה שאי אפשר לקצר בהוספת רוחב פס. בקו בין ישראל לחוף המזרחי של ארה"ב ההשהיה בהלוך וחזור היא בדרך כלל בין 100 ל-200 מילישניות, ובקו לאירופה בין 50 ל-100 מילישניות. הערכים משתנים לפי המסלול של הספק, ולכן בודקים אותם בפועל.
השהיה גבוהה פוגעת גם בקצב של חיבור בודד. חיבור TCP לא יכול לשלוח יותר ממה שחלון הקבלה מתיר בין אישורים, ולכן הקצב המרבי לחיבור יחיד הוא גודל החלון חלקי ההשהיה. חלון של 64 קילובייט בהשהיה של 200 מילישניות מגביל חיבור יחיד לכ-2.6 מגהביט לשנייה, גם על קו של ג'יגה. מערכות מודרניות מגדילות את החלון אוטומטית, אבל הגדרות ישנות, נתבים וציוד אבטחה לא תמיד מאפשרים זאת, ולכן בודקים העברת קבצים אמיתית ולא רק מדידת רוחב פס.
מתי מתאים IPVPN ומתי SD-WAN לחיבור סניפים בחו"ל?
IPVPN הוא רשת פרטית שהספק מפעיל בין אתרי העסק, בדרך כלל על בסיס MPLS, עם התחייבות לזמינות ולאיכות בתוך הרשת שלו. הוא מתאים כשהספק מכסה את כל המדינות שבהן יש סניפים ומוכן להתחייב ל-SLA. בסניף במדינה שהספק אינו נוכח בה, החיבור נעשה בדרך כלל דרך שותף מקומי, וזה משפיע על זמני ההתקנה ועל האחריות.
SD-WAN (רשת רחבה מוגדרת תוכנה) היא שכבת ניהול שמחברת סניפים מעל כמה סוגי חיבורים: אינטרנט עסקי, IPVPN או גיבוי סלולרי. היא מודדת את האיכות של כל חיבור ומנתבת כל סוג תעבורה לחיבור המתאים, למשל קול בחיבור עם השהיה נמוכה וגיבוי לענן בחיבור השני. היתרון הוא פריסה מהירה וגמישות, והחיסרון הוא שהאיכות של חיבורי האינטרנט שמתחת אינה מובטחת. לכן אפשר לשלב: IPVPN באתרים הקריטיים ו-SD-WAN מעל אינטרנט בסניפים הקטנים. פרטים נוספים בעמוד על SD-WAN ובמדריך על IPVPN.
כדאי גם לא להתבלבל בין שיטת ניתוב לסוג רשת. MPLS היא שיטת ניתוב ולא תצורת הרשת עצמה, ואפשר להפעיל אותה מעל תשתיות שונות. לכן בודקים גם מה התשתית שמתחת, רשת SDH ישנה או Metro Ethernet חדשה, כי היא משפיעה על הביצועים, על הגמישות ועל המחיר.
איך מחברים סניפים וענן בחו"ל?
עסק שעובד מול שירותי ענן צריך להבין איפה המשאבים נמצאים. בישראל פועלים אזורי ענן של ספקי הענן הגדולים (AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud), ולכן אפשר להחזיק מידע ושרתים בארץ ולקצר את ההשהיה מול המשרד. מול אזורים בחו"ל ההשהיה גבוהה יותר, ולכן מתכננים לפי היישום: אפליקציה אינטראקטיבית צריכה שרת קרוב למשתמשים, וגיבוי אינו רגיש להשהיה. לעומסים קבועים מול הענן קיימים חיבורים ייעודיים של ספקי הענן, למשל AWS Direct Connect ו-Azure ExpressRoute, שנותנים השהיה יציבה יותר מאינטרנט ציבורי.
מומלץ לא לרכז את כל המידע אצל ספק אחסון אחד. עותק גיבוי אצל ספק אחר ובאזור אחר מגן מתקלה אצל ספק בודד, ואפשר לקרוא על כך במדריך גיבוי בענן והשוואת מחירים.
מה לגבי אבטחה ופרטיות כשמידע עובר לחו"ל?
תעבורה שעוברת באינטרנט ציבורי צריכה הצפנה. מקובל להשתמש ב-IPsec או ב-TLS בין האתרים, ו-SD-WAN מפעיל אותם אוטומטית בין סניפים. IPVPN של ספק מבודד את התעבורה מהאינטרנט הציבורי, ובמידע רגיש יש מי שמוסיף הצפנה גם עליו. בנוסף, מידע אישי שמועבר לשרת מחוץ לישראל כפוף לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות על העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה, ולכן בודקים באיזו מדינה שוכנים השרתים ומי הספק. בשאלות משפטיות פונים ליועץ משפטי.
האם עסק צריך חיבור לוויני?
לרוב העסקים לא. חיבור לוויני משמש בעיקר לשידורי טלוויזיה ורדיו, לאתרים ללא תשתית סיבים ולגיבוי למקרי קיצון. לוויין בגובה גאוסטציונרי מוסיף השהיה של כחצי שנייה בהלוך וחזור, ולכן הוא פחות מתאים ליישומים אינטראקטיביים ולשיחות. לוויינים במסלול נמוך מקצרים את ההשהיה, אבל הזמינות והתנאים משתנים, ולכן בודקים אותם מול הספק. עסק רגיל ירוויח יותר מגיבוי סלולרי ומפיזור בין שני ספקי אינטרנט.
מה בודקים בהצעה לקו תקשורת בינלאומי?
- כיסוי: באילו מדינות וערים הספק נוכח, ומי הספק המקומי בכל אתר.
- SLA: זמינות, זמן תיקון, שעות תמיכה והפיצוי במקרה של הפרה.
- השהיה: האם הספק מתחייב למדד השהיה ואובדן חבילות או רק לקצב.
- מסלולים: האם יש שני מסלולים פיזיים נפרדים ומי מספק את הגיבוי.
- ציוד וכתובות: מי מחזיק את הנתב, ואילו כתובות IP כלולות.
- התקנה: זמני אספקה בחו"ל, שלעיתים ארוכים מבארץ.
- תנאי יציאה: תקופת התחייבות, דמי יציאה והעברת התיעוד בסיום.
קווי תקשורת בינלאומיים עם טלקום אקספרט
טלקום אקספרט היא אינטגרטור תקשורת, וההקמה מלווה במהנדס תקשורת עם מעל 25 שנות ניסיון. המהנדס ממפה את האתרים והיישומים, מודד השהיה בפועל, משווה בין הצעות של ספקים ומתכנן את החיבור, ההצפנה והגיבוי. השירות מיועד לעסקים ולארגונים בלבד, ללא התחייבות.
אילו שירותים אפשר לקבל מטלקום אקספרט?
הטבלה מפרטת את שלבי העבודה. המחיר תלוי במספר האתרים, במדינות ובצורכי השרידות, ולכן נקבע בהצעה מותאמת.
| שירות | מה כולל |
|---|---|
| מיפוי צרכי תקשורת בינלאומית | הכנת רשימה מסודרת של האתרים והיישומים הבינלאומיים של העסק, עם דרישות ההשהיה ורמת השרידות הנדרשת לכל אחד מהם. |
| בדיקת הצעות של ספקי תקשורת | פירוק הצעת הספק לרכיביה, בדיקת הסכם רמת השירות (SLA), המסלולים בפועל ותנאי היציאה, והשוואה מסודרת בין ההצעות. |
| תכנון חיבור סניפים: IPVPN או SD-WAN | בחירת התצורה המתאימה לחיבור הסניפים בין IPVPN ל-SD-WAN, כולל ציוד, הצפנה ותוכנית הקמה מסודרת לכל סניף. |
| תכנון חיבור לענן וגיבוי | תכנון חיבור ייעודי או VPN לענן, כולל מסלול גיבוי נפרד שיופעל כאשר המסלול הראשי אינו זמין. |
| בדיקת שרידות לרשת הארגון | מיפוי נקודות הכשל ברשת העסק, כולל המסלולים והספקים שעליהם היא נשענת, והמלצות לצמצום הסיכון לניתוק. |
| קבלו הצעת מחיר | |
לייעוץ ללא התחייבות: 077-8123111.
שאלות נפוצות על קווי תקשורת בינלאומיים
קווי תקשורת בינלאומיים הם התשתיות שמעבירות אינטרנט, טלפוניה ונתונים בין ישראל לחו"ל, ורובם המכריע עובר בכבלי סיבים אופטיים תת-ימיים. חיבורי לוויין קיימים גם הם, אבל משמשים בעיקר לשידורי טלוויזיה ורדיו, לאתרים בלי תשתית סיבים ולגיבוי. עסק לא מתחבר לכבל עצמו, אלא רוכש קיבולת בינלאומית מספק תשתית או מספק אינטרנט, שמעביר את התעבורה שלו דרך הכבלים האלה.
אין תשובה אחת: חיבור ישיר מספק בינלאומי מתאים בעיקר לארגון עם צורכי קיבולת גבוהים ודרישות שליטה מלאות, וחיבור דרך ספק אינטרנט (ISP) מתאים לרוב העסקים. ספק אינטרנט מציע בדרך כלל מעטפת אחת שכוללת גם טלפוניה, שירותי ענן, הגנת סייבר והתאוששות מאסון. ההחלטה דורשת ניתוח של צורכי העסק לחמש שנים קדימה לפחות, ולכן כדאי לבצע אותה עם גורם מקצועי שמכיר את הספקים.
בוחרים לפי שלושה פרמטרים: היישומים שעוברים בין הסניפים, רמת השרידות הנדרשת והתקציב. SD-WAN היא אפשרות נפוצה, כי היא מחברת סניפים מעל חיבורי אינטרנט רגילים ויכולה לשלב גיבוי סלולרי אוטומטי. ארגון עם דרישות אבטחה מחמירות יכול לבחור ברשת IPVPN של ספק. חשוב לבדוק גם את רמת השירות (SLA), זמני התיקון והאם הספק מספק גיבוי במסלול נפרד.
MPLS היא שיטת ניתוב ברשת פרטית של ספק, ו-SD-WAN היא שכבת תוכנה שמנהלת את התעבורה מעל כמה סוגי חיבורים במקביל, וגם מעל MPLS. SD-WAN מאפשרת פריסה מהירה וגמישה, ובדרך כלל עלותה נמוכה יותר כשהיא פועלת מעל אינטרנט עסקי, אבל האיכות של האינטרנט אינה מובטחת. כשחיבור קווי נופל, התעבורה יכולה לעבור אוטומטית לחיבור סלולרי או אחר.
לרוב העסקים לא. החיבור לחו"ל עובר בכמה כבלים תת-ימיים ובכמה ספקים, ולכן ניתוק מלא של כולם אינו תרחיש שכיח. לוויין מוסיף השהיה של כחצי שנייה ומשמש בעיקר לאתרים ללא סיבים ולגיבוי קריטי. לעסק רגיל עדיף גיבוי סלולרי ופיזור בין שני ספקי אינטרנט.
IP-VPN היא רשת פרטית וירטואלית ומאובטחת בין אתרי העסק, ו-MPLS היא אחת משיטות הניתוב הנפוצות להקמתה. חשוב לא לבלבל: MPLS אינה סוג רשת, אלא צורת ניתוב שאפשר להפעיל מעל כל תשתית. לכן לפני בחירת הפתרון כדאי לבדוק אם הספק מעביר את התעבורה ברשת SDH ישנה או ברשת Metro Ethernet חדשה, כי התשתית משפיעה על הביצועים, על הגמישות ועל המחיר.
בקו בין ישראל לחוף המזרחי של ארה"ב ההשהיה בהלוך וחזור היא בדרך כלל בין 100 ל-200 מילישניות, ובקו לאירופה בין 50 ל-100 מילישניות. הערכים משתנים לפי המסלול של הספק. לכן מבקשים מדידה בפועל בין האתרים לפני התחייבות.
כן, בדרך כלל באמצעות VPN מוצפן או SD-WAN מעל אינטרנט עסקי מקומי בסניף. זה מהיר להקמה וזול יחסית, אבל האיכות של האינטרנט הציבורי אינה מובטחת. לאתרים קריטיים מוסיפים קו ייעודי או חיבור גיבוי, ובודקים השהיה ואובדן חבילות לפני שמחליטים.
