מה זה מחשוב ענן: הגדרה, מודלי IaaS, PaaS ו-SaaS ומה זה אומר לעסק

מה זה מחשוב ענן? מחשוב ענן (טכנולוגיית ענן, Cloud Computing) הוא שימוש במשאבי מחשוב, כמו שרתים, אחסון, מסדי נתונים, רשת ותוכנה, שנמצאים במרכזי נתונים של ספק ומסופקים לעסק דרך האינטרנט, לפי דרישה ובתשלום לפי שימוש. במקום לקנות שרת, להתקין אותו בחדר תקשורת ולתחזק אותו, העסק מקבל את היכולת כשירות ומגדיל או מקטין אותה לפי הצורך. ברוב העסקים הקטנים זה כבר קורה ביום-יום, בדואר, במסמכים משותפים, במרכזיה בענן או בטרמינל אצל ספק מחשוב, ובכל מודל נשארים אצל העסק הנתונים, ההרשאות והגיבוי.

עיקרי הדברים

• לפי ההגדרה של NIST, מחשוב ענן מתאפיין בחמישה מאפיינים חיוניים, בשלושה מודלי שירות (IaaS, PaaS ו-SaaS) ובארבעה מודלי פריסה (ציבורי, פרטי, קהילתי והיברידי).
• בכל מודל שירות נשארת אצל העסק האחריות לנתונים, לחשבונות המשתמשים ולהרשאות.
• היתרון המרכזי לעסק הוא מעבר מהשקעה בציוד להוצאה חודשית שמותאמת לשימוש, וגמישות בהוספת משתמשים ושרתים.
• החיסרון המרכזי הוא התלות בחיבור לאינטרנט, ולכן עסק שעובד בענן צריך קו גיבוי.
• עסקים רבים כבר עובדים בענן בלי לקרוא לזה כך, ולכן הצעד הראשון הוא לברר מי מארח היום את המערכות.
• סנכרון קבצים אינו גיבוי: מחיקה או הצפנה בידי נוזקת כופר מסתנכרנת גם לענן.

המדריך הזה מסביר את המושג. את הבחירה בפועל בין השירותים, הספקים והמחירים תמצאו במדריך שירותי ענן לעסקים. כאן נעבור על ההגדרה, על שלושת מודלי השירות, על היתרונות והחסרונות, ועל הצעדים הראשונים למעבר.

מה ההגדרה של מחשוב ענן לפי NIST?

ההגדרה שרוב התעשייה נשענת עליה היא של המכון האמריקאי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), שפורסמה במסמך SP 800-145. לפי ההגדרה של NIST למחשוב ענן, מדובר במודל שמאפשר גישה נוחה ולפי דרישה, דרך הרשת, למאגר משותף של משאבי מחשוב שאפשר להקצות ולשחרר במהירות ובמינימום מעורבות של הספק. ההגדרה כוללת חמישה מאפיינים חיוניים, שלושה מודלי שירות וארבעה מודלי פריסה.

מהם חמשת המאפיינים של מחשוב ענן?

חמשת המאפיינים הם מבחן טוב לשאלה אם שירות שמוצע לכם הוא באמת ענן:

• שירות עצמי לפי דרישה: העסק מקים שרת או מוסיף משתמש בעצמו, בממשק ניהול, בלי להמתין לטכנאי.
• גישה רחבה דרך הרשת: השירות זמין ממחשב, מטלפון ומכל מקום שיש בו חיבור.
• מאגר משאבים משותף: חומרה של הספק משרתת לקוחות רבים, כשכל לקוח מופרד מהאחרים.
• גמישות מהירה: אפשר להגדיל או להקטין משאבים, לעיתים אוטומטית לפי עומס.
• שירות מדוד: הצריכה נמדדת ומדווחת, והחיוב נעשה לפי שימוש בפועל או לפי מנוי.

המאפיינים האלה מבדילים בין ענן לבין אירוח מסורתי. שרת פרטי וירטואלי שמוקצה ידנית ובחוזה קבוע הוא שירות מתארח, אבל אינו עונה על כל המאפיינים. פלטפורמת ענן מאפשרת לקום, להתרחב ולהיסגר לפי הצורך ולשלם בהתאם.

איך עובד ענן מחשוב בפועל?

בבסיס הענן נמצאים מרכזי נתונים גדולים עם אלפי שרתים פיזיים. שכבת וירטואליזציה מחלקת כל שרת פיזי למכונות וירטואליות או לקונטיינרים, ומערכת ניהול מקצה אותם ללקוחות, מנטרת אותם ומחייבת לפי צריכה. הספקים הגדולים מארגנים את מרכזי הנתונים באזורים (Regions), וכל אזור מחולק לאזורי זמינות (Availability Zones), מתקנים נפרדים עם חשמל, קירור ורשת עצמאיים, כך שתקלה במתקן אחד לא משביתה את השירות.

לעסק ישראלי יש לכך משמעות מעשית: Google, AWS ו-Microsoft מפעילות אזורי ענן בישראל. Google פתחה את אזור תל אביב (me-west1) ב-19 באוקטובר 2022, AWS פתחה את אזור Israel (Tel Aviv) ב-1 באוגוסט 2023 עם שלושה אזורי זמינות, ול-Microsoft יש אזור Israel Central עם שלושה אזורי זמינות. המשמעות היא זמני תגובה קצרים יותר למשתמשים בישראל ואפשרות לשמור את המידע בתוך גבולות המדינה, כשהדבר נדרש מסיבות רגולטוריות או חוזיות.

מהם סוגי שירותי הענן: IaaS, PaaS ו-SaaS?

שלושת מודלי השירות נבדלים זה מזה בשאלה אחת: עד איזו שכבה הספק מנהל את המערכת, ומאיזו שכבה האחריות עוברת לעסק.

תשתית כשירות (IaaS: Infrastructure as a Service)

הספק מספק שרתים וירטואליים, אחסון ורשת. העסק בוחר מערכת הפעלה, מתקין עליה את התוכנות שלו ואחראי לעדכונים, להרשאות ולגיבוי. זה המודל שדומה לשרת במשרד, ולכן הוא הדרך הנפוצה להעביר לענן מערכת קיימת כמו תוכנת הנהלת חשבונות או שרת קבצים.

פלטפורמה כשירות (PaaS: Platform as a Service)

הספק מנהל גם את מערכת ההפעלה, את סביבת ההרצה ואת מסד הנתונים, והעסק מעלה רק את הקוד או את היישום. המודל מתאים לעסקים שמפתחים יישומים או אתרים ואינם רוצים לנהל שרתים.

תוכנה כשירות (SaaS: Software as a Service)

הספק מנהל את כל השכבות, והעסק משתמש ביישום מוכן דרך דפדפן או אפליקציה: דואר ושיתוף מסמכים ב-Microsoft 365 או ב-Google Workspace, מערכת לניהול קשרי לקוחות (CRM), מערכת לתכנון משאבים (ERP) ומרכזיה בענן. העסק אחראי למשתמשים, להרשאות ולמידע שהוא מכניס.

חלוקת האחריות הזו נקראת מודל האחריות המשותפת. לפי המסמך של Microsoft, בכל סוגי הפריסה הלקוח נשאר אחראי לנתונים, לחשבונות המשתמשים, לניהול ההרשאות ולמכשירים שמתחברים לשירות. AWS מנסחת זאת כאבטחה "של הענן", שהיא באחריות הספק, מול אבטחה "בתוך הענן", שהיא באחריות הלקוח. זו הנקודה שבה רוב העסקים טועים: מעבר לענן אינו מעביר לספק את האחריות לגיבוי ולהרשאות.

מהם ארבעת מודלי הפריסה של מחשוב ענן?

מודל הפריסה עונה על השאלה של מי התשתית ומי חולק אותה. לפי NIST:

• ענן ציבורי: תשתית שמיועדת לשימוש הציבור הרחב וממוקמת אצל הספק.
• ענן פרטי: תשתית שמוקצית לשימוש בלעדי של ארגון אחד, בבעלותו או בניהול צד שלישי, ויכולה להיות במשרדיו או מחוצה להם.
• ענן קהילתי: תשתית שמוקצית לקהילה של ארגונים עם דרישות משותפות, כמו אבטחה או רגולציה.
• ענן היברידי: שילוב של שתי תשתיות ענן נפרדות או יותר, שמחוברות כך שאפשר להעביר ביניהן נתונים ויישומים.

ענן ציבורי הוא הבחירה הנפוצה בעסקים קטנים ובינוניים. ההשוואה המפורטת בין שני המודלים העיקריים מופיעה במדריך ענן ציבורי מול ענן פרטי.

מהם היתרונות של מחשוב ענן לעסקים?

• מעבר מהשקעה הונית להוצאה שוטפת: במקום רכישת שרתים ורישיונות מראש, תשלום חודשי שמותאם לשימוש.
• גמישות בהיקף: הוספת משתמש, סניף או שרת לוקחת דקות ולא שבועות, וגם הקטנה אפשרית בתום עונה או פרויקט.
• תחזוקה שעוברת לספק: החלפת חומרה, קירור, חשמל ועדכוני תשתית הם באחריות הספק.
• עבודה מכל מקום: עובדים ניגשים למערכות מהבית, מהשטח ומסניפים, בהרשאות מוגדרות.
• רציפות עסקית: תשתית מבוזרת על פני כמה אזורי זמינות מקטינה את הסיכון להשבתה בגלל תקלה במתקן אחד, בתנאי שהשירות הוגדר כך.
• גישה לטכנולוגיות חדשות: כלי בינה מלאכותית, ניתוח נתונים ואבטחה מתקדמת זמינים כשירות, בלי פרויקט תשתית.

לגבי אחסון: היתרון של אחסון בענן על פני כונן קשיח מקומי הוא בעיקר בעמידות ובזמינות. הקבצים נשמרים בכמה עותקים במתקני הספק, ואובדן מחשב או תקלה בכונן אינם גורמים לאובדן מידע. עם זאת, סנכרון קבצים אינו גיבוי, כי מחיקה או הצפנה בידי נוזקת כופר מסתנכרנת גם לענן.

מהם החסרונות של מעבר לענן לעסקים?

מעבר לענן אינו פעולה טכנית אחת אלא תהליך: ניתוח צרכים, השוואת חלופות, בחירת ספק, הכנת הרשת, העברת המידע והדרכת העובדים. אלה החסרונות והסיכונים שכדאי להכיר מראש:

• תלות בחיבור לאינטרנט: כשהקו במשרד נופל, הגישה למערכות נפגעת. עסק שעובד בענן צריך קו גיבוי, ולעיתים גם נתב שעובר אוטומטית בין שני ספקים.
• התאמות ברשת הפנימית: רשת ישנה, מתגים איטיים ורוחב פס צר לא יעמדו בעבודה שוטפת מול שרתים מרוחקים.
• אחריות לאבטחה נשארת אצל העסק: הרשאות, אימות דו-שלבי, הצפנה וגיבוי הם באחריות הלקוח. גם כשהספק מציע שירותי אבטחה, צריך לבדוק מה בדיוק כלול בהם.
• תלות בספק: מעבר בין ספקים עלול להיות מורכב ויקר, בעיקר כשמשתמשים בשירותים ייחודיים לספק. לפני החתימה כדאי לבדוק איך מוציאים את המידע, באיזה פורמט ובאיזו עלות.
• עלויות שגדלות בלי שמרגישים: שרתים שנשכחו פועלים, נפחי אחסון מצטברים ותעבורה יוצאת מחויבת בנפרד אצל חלק מהספקים.
• רגולציה ופרטיות: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 והרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, כולל עיצומים כספיים. עסק שמחזיק מידע אישי בענן צריך לדעת היכן הוא נשמר, מי ניגש אליו ואיך הוא מאובטח, ולעגן זאת בהסכם עם הספק.
• שינוי הרגלי עבודה: מעבר לענן משנה נהלים והרשאות, ודורש הדרכה וליווי בתקופת המעבר.

כמה עולה מחשוב ענן? מחירי מחירון רשמיים כדוגמה

העלות תלויה במודל השירות: ב-SaaS משלמים לפי משתמש, וב-IaaS לפי שרת, מעבד, זיכרון, אחסון ותעבורה. כדוגמה לתמחור IaaS, הטבלאות מציגות מחירי מחירון רשמיים של שני ספקי הענן הציבורי הגדולים באזורים שלהם בישראל. המחירים בדולרים (USD), לפי תשלום לפי שעה ללא התחייבות, לפני מע"מ, ו-730 שעות בחודש.

שרתים וירטואליים: מחיר לשעה ולחודש

אחסון קבצים: מחיר לגיגה לחודש

אלה מחירי מחירון של הספקים ולא מחירון של טלקום אקספרט. הם אינם כוללים תעבורת נתונים יוצאת, דיסקים, גיבוי, תמיכה ורישוי תוכנות נוספות, ולכן הם מחיר בסיס ולא עלות כוללת. שרת Windows עולה כמעט כפול מ-Linux באותה תצורה, כי הרישיון נכלל במחיר השעה. פירוט על שרת בענן לעסק נמצא במדריך שרת וירטואלי בענן לעסקים.

מה ההבדל בין מחשוב ענן לבין שרת במשרד?

שרת במשרד הוא ציוד שהעסק קונה, מתקין ומתחזק. בענן העסק שוכר את היכולת ומשלם לפי שימוש או מנוי. הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים.

הטבלה אינה פוסקת מה זול יותר, כי התשובה תלויה בעומס, בגיל הציוד ובעלות הקו. מבחן מעשי הוא להשוות עלות שנתית כוללת של שני המודלים לאותן מערכות, כולל חשמל, תחזוקה וגיבוי.

איפה עסק פוגש מחשוב ענן ביום-יום?

ברוב העסקים הקטנים המפגש הראשון עם הענן הוא בתוכנה כשירות, ולא בשרת. הדואר, היומן והמסמכים המשותפים זמינים במחשב ובנייד, מערכת ה-CRM והנהלת החשבונות פועלות בדפדפן, והמרכזיה בענן מעבירה שיחות לנייד כשהעובד מחוץ למשרד. בשיחות עם בעלי עסקים חוזר הניסוח שעברו מ"שרת ורישיונות" ל"הכול בענן", והדבר נכון גם לטלפוניה: במקום מרכזיה פיזית בארון, השלוחות, התורים וההקלטות נמצאים בחוות שרתים של הספק. מי שעדיין מחזיק תוכנה ותיקה שדורשת שרת מעביר אותה לשרת וירטואלי.

מה ההבדל בין מחשוב ענן לבין אחסון קבצים בענן?

אחסון קבצים בענן, כמו OneDrive או Google Drive, הוא שירות אחד מתוך מחשוב ענן, מסוג תוכנה כשירות. מחשוב ענן הוא המושג הרחב, וכולל גם שרתים וירטואליים, מסדי נתונים, מרכזיות טלפון, מערכות CRM ופלטפורמות פיתוח. עסק יכול להשתמש באחסון קבצים בענן ולהמשיך להפעיל שרת במשרד, או להעביר לענן את כל מערך המחשוב שלו בהדרגה.

איזה מודל ענן מתאים לכל סוג מערכת בעסק?

את הענן בוחרים לפי המערכת שהעסק מפעיל ולא לפי המונח. הטבלה מסכמת את ההתאמה הנפוצה:

בשיחות עם בעלי עסקים חוזר המונח "טרמינל": שרת שולחן עבודה מרוחק (Remote Desktop Services, RDS) שעליו רצות תוכנות המשרד, והעובדים מתחברים אליו מכל מקום. מי שעובד כך כבר עובד בענן, ולכן מה שמוצע לו כ"מעבר לענן" הוא לעיתים החלפת מארח ולא שינוי בשיטת העבודה. לפני כל הצעה כדאי לברר מי מארח היום את המערכות, באיזו גרסת מערכת הפעלה וכמה משתמשים מתחברים במקביל. תוכנה שמסתמכת על נעילת קבצים בקובץ משותף עלולה להתנהג גרוע כשהקובץ מסונכרן לאחסון בענן, ולכן בודקים אותה מול ספק התוכנה לפני העברה. מרכזיה בענן מוסברת בהרחבה במדריך מרכזיה בענן לעסקים.

גיבוי בענן או שרת בענן: ההבדל שבעלי עסקים מבלבלים בו

אלה שני שירותים שונים, ורבים מבקשים "ענן" ומתכוונים לאחד מהם. גיבוי בענן מעתיק את הנתונים לאתר מרוחק בתזמון קבוע, והעבודה נשארת על הציוד במשרד. שרת בענן מארח את התוכנות עצמן, והעובדים מתחברים אליו מכל מקום. השאלה הראשונה היא אם רוצים להגן על הנתונים או להעביר את העבודה. מי ששרת המשרד שלו חדש ויציב מסתפק לעיתים בגיבוי, שהוא בדרך כלל פשוט וזול יותר משרת. ההבדלים בין הגיבוי לשרת מפורטים במדריכים גיבוי בענן לעסקים ושרת וירטואלי בענן לעסק.

גם גיבוי טוב לא פותר כל תרחיש. שחזור למצב קודם אינו מסלק תקיפת כופר כשהנוזקה כבר הייתה במערכת בעת הגיבוי, ולכן שואלים כמה גרסאות נשמרות, האם אפשר לחזור למועד מוקדם בהרבה והאם נעשית בדיקת שחזור תקופתית. במפרטים של חלק מהספקים הגיבוי היומי נשמר ימים בודדים בלבד, ולכן מגדירים מראש כמה ימים, חודשים ושנים נדרשים ובודקים מה מחיר ההרחבה.

מה קו האינטרנט צריך לעמוד בו לפני מעבר לענן?

בענן העובד תלוי בקו שלו גם כשהשרת אצל הספק זמין כל השעה. לכן הצעה לענן בלי בדיקה של הקו אינה שלמה:

• קו אסימטרי, כמו נחושת או כבלים, אינו מבטיח רוחב פס והרוחב עשוי להיות משותף ללקוחות נוספים. בקו תמסורת עסקי הקצב בשני הכיוונים שווה ונקבע בהסכם. הפירוט נמצא במדריך קו תמסורת לעסקים.
• עלות הקו היא חלק מעלות המעבר. קו סימטרי יקר מקו רגיל, והוא מצדיק את מחירו כשהענן קריטי לעבודה השוטפת.
• שני קווים מאותו ספק ועל אותה תשתית אינם שרידות אמיתית. כדאי לדרוש בכתב איזה גיבוי כלול, מי מתחזק את הנתב והניתוב, והאם נבדק מעבר בפועל.
• גיבוי סלולרי (4G או 5G) מכסה נפילת קו, אבל איכותו משתנה לפי הכיסוי. הוא מתאים לקופה, לדואר ולעבודה בסיסית, פחות לסשנים כבדים, והוא ביטוח ולא שדרוג של העבודה השוטפת.
• טלפוניה רגישה לקו יותר מרוב השירותים. מרכזיה בענן תלויה באיכות החיבור, ולכן קו הגיבוי חשוב גם לה.

מה לדרוש מספק הענן בכתב לפני חתימה?

רוב התקלות והמחלוקות עם ספקי ענן נובעות ממה שלא נכתב בהצעה. אלה הסעיפים שכדאי לקבל בכתב:

• מפרט השרת: מעבדים, זיכרון, דיסק וגרסת מערכת ההפעלה, ומי מעדכן ומי משלם על שדרוג גרסה כשהמערכת מתיישנת. ענן שנרכש כ"פתרון" בלי מפרט משאיר את העסק בלי שליטה על הגרסה ועל עלות השדרוג.
• מבנה התשתית: שרת על אשכול עם יתירות, שמופעל מחדש על חומרה אחרת בתקלה, שונה ממכונה וירטואלית על שרת פיזי בודד שבו תקלת חומרה משביתה אותה.
• מדיניות שמירת הגיבוי, תעבורה יוצאת ופעולות גישה לנתונים, שהם הרכיבים שמפתיעים בחשבון.
• תנאי יציאה: באיזה פורמט ובכמה זמן מקבלים את המידע, ועבודה במקביל לסביבה הקיימת בזמן המעבר, כדי שהמשרד ימשיך לעבוד.
• קו וענן מאותו ספק: חבילה אחת פשוטה יותר, אבל תקלה אצל הספק פוגעת בקו ובשרת יחד. לכן דורשים הסכם רמת שירות נפרד לכל חלק ובלי דמי יציאה שקושרים ביניהם.

איך מתחילים לעבור למחשוב ענן?

1. מיפוי: אילו מערכות פועלות היום, כמה משתמשים, היכן נשמר המידע ואילו מערכות קריטיות להמשך פעילות.
2. בחירת מודל לכל מערכת: SaaS כשיש יישום מוכן שמתאים, IaaS למערכות קיימות שצריך להעביר כמו שהן, ו-PaaS לפיתוח.
3. בדיקת הרשת: רוחב פס, קו גיבוי, ציוד תקשורת ואבטחת הגישה מרחוק.
4. בחירת ספק ואזור (איך בוחרים ספק מחשוב ענן): מיקום הנתונים, הסכם רמת שירות (SLA), תמיכה, תנאי יציאה ואופן החיוב.
5. הגדרת זהויות ואבטחה: אימות דו-שלבי לכל המשתמשים, הרשאות לפי תפקיד ומדיניות סיסמאות.
6. גיבוי עצמאי: עותק של המידע מחוץ לספק הראשי, ועדיף כזה שאי אפשר למחוק או לשנות.
7. העברה מדורגת: מתחילים במערכת אחת, בודקים, ורק אז ממשיכים. אחרי המעבר עוקבים כל חודש אחרי השימוש והעלויות.

איך טלקום אקספרט עוזרת לעסק להבין ולהטמיע מחשוב ענן?

טלקום אקספרט מלווה עסקים וארגונים בבחירה ובהטמעה של מחשוב ענן, בליווי מהנדס תקשורת עם מעל 25 שנות ניסיון. השירות ניתן לעסקים ולארגונים בלבד. הליווי מתחיל באפיון המערכות והמשתמשים ובבדיקת קו האינטרנט, וממשיך בבחירת המודל המתאים לכל מערכת ובמעבר מדורג.

שירותי ליווי למעבר לענן שאפשר לבקש עבורם הצעה

אחרי שבדקתם את המחשבון ואת המחירונים, אפשר לבקש הצעה לפי המפרט של העסק. בכל שורה בטבלה אפשר לבקש הצעת מחיר בווטסאפ.

לבדיקה איזה מודל ענן מתאים למערכות של העסק שלכם, ייעוץ ללא התחייבות: 077-8123111.

שאלות נפוצות על מחשוב ענן