מרכזיות בענן היברידי – האם זה הפתרון המתאים לעסק שלי? (מידע חדש וטיפים)

מרכזיות בענן היברידי

מרכזיות בענן היברידי – האם זה הפתרון המתאים לעסק שלי?

 

ענן היברידי הוא שילוב של ענן פרטי (מקומי) עם ענן ציבורי. למעבר (או העברת) הטלפוניה לענן יש יתרונות רבים. לא רק לעסקים ולארגונים גדולים יש צרכי תקשורת וטלפוניה מגוונים. גם לעסקים קטנים ובינוניים יש צרכים ורצון לחסוך בהוצאות, מבלי להתפשר על רמת הביצועים והיכולות העסקיות שלהם.

איך בוחרים את הפתרון המתאים לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME מבלי לפשוט את הרגל?
האם הפתרון של ALE (אלקטל-לוסנט-ארגונים) בענן היברידי הוא הפתרון המתאים לעסק שלי?

 

במסגרת מחקר מתמשך של חברת המחקר הבינלאומית הגדולה Frost & Sullivan, שבודקת באופן קבוע את תחום ה-Unified Communication ("תקשורת אחודה"), שהיא שיטת התקשורת ה"כובשת" את העולם העסקי והארגוני, היא גם מעניקה מידי שנה "פרסי הצטיינות" לפתרונות, שלדעת החוקרים, מובילים את השוק החדש (יחסית) הזה.

בשנה החולפת (2017) חברת המחקר הזו פרסמה, שהיא מצאה, שהפתרון של חברת ALE (אלקטל-לוסנט-ארגונים), חברה בינ"ל שהמטה שלה שוכן בפריז, הוא הפתרון המוביל בשוק בתחומים של "תקשורת אחודה", כאשר הפתרון ב"ענן היברידי" (שילוב של ענן פרטי וענן ציבורי) הוא פתרון "מוביל שוק עולמי" ביכולותיו והתאמתו לצרכים של חברות ועסקים ברחבי העולם מול המתחרים האחרים, שנבדקו במחקר.

 

מרכזיות בענן היברידי

 

למה פתרון "תקשורת וטלפוניה בענן היברידי" של ALE הוא הפתרון המוביל בעולם?

לפי המחקר של Frost & Sullivan, השוק העסקי והארגוני מתלבט (כלומר: המנהלים מתלבטים) בין פתרון מקומי – On Premise, שהוא כיום די יקר אבל נראה יותר מאובטח ותחת שליטה (מנקודת הראות של המנהלים), לבין פתרון בענן ציבורי, שהוא הרבה יותר זול ומופעל במודלים כלכליים מאוד אטרקטיביים דוגמת SaaS (ר"ת: Software as a Service), שבו הלקוחות של השירות בענן משלמים רק עבור שימוש (כלומר: לפי מספר הפורטים, שנעשה בהם שימוש לצרכי תקשורת טלפוניה עסקית ב-IP).

לכן, פתרונות, שמשלבים את שני העולמות, הם "הפתרון המנצח" לדעת החוקרים. יש בכך גם שמירה על השקעות העבר ועל המערכות הישנות הנמצאות עדיין בעסק (דוגמת פקס, טלפונים אנלוגיים ומערכות ישנות אחרות), וגם קפיצת מדרגה קדימה ליתרונות הטמונים בענן הציבורי.

החוקרים מצאו, שהפתרון של ALE (אלקטל-לוסנט-ארגונים), שמבוסס על פתרון מקומי משולב בענן פרטי של ALE, ענן, שהוא למעשה ענן ציבורי אבל מופעל באופן פרטי (גם בישראל יש יותר מהתקנה אחת של הענן הזה, אצל אינטגרטורים של ALE), הוא הפתרון הטוב ביותר הקיים כיום בשוק העולמי לתחום התקשורת האחודה.

מעבר לפתרון "התקשורת האחודה", ALE מציעה שפע של כלים לעסקים, חלקם ממש חינמי, דוגמת ה-Rainbow (במגבלות מסוימות, שאינן נוגעות לעסקים ברמת ה-SMB , שעבורם זה לגמרי בחינם), לצרכי "עבודה קבוצתית" ו"תקשורת חברתית" מאובטחת ברמה ארגונית. בקצרה: זו מערכת המתחרה "ראש בראש" בכלים של מיקרוסופט ובמתחרים גדולים אחרים דוגמת Slack וסיסקו, בתחום ספציפי זה, תחום, שהפך ל"להיט" ולחובה לעסקים ולארגונים בכל רחבי העולם.

הפתרון של ALE נמצא בתחום חדש של הגדרת עולם התקשורת והטלפוניה העסקית:  CPaaS —Communications Platform as a Service, שבו כל תשתית התקשורת וכל החיבורים והציוד (לא רק הטלפוניה), עוברים למודל ה-SaaS. דהיינו: העסק משלם על הכל רק על פי צריכה בפועל של המשאבים, שהוא זקוק להם.

כך, אלקטל לוסנט משלבת את כל מה שיש בארגון (גם אם הוא ישן מאוד ואנלוגי), לתוך ענן פרטי – היברידי, מה שמספק את כל היתרונות ורמת האבטחה והשרידות, שמנהלים דורשים ממערכות התקשורת שלהם.

זאת, בצד כל היכולות החדשות והמלהיבות של עולם הענן, לרבות "עבודה קבוצתית" בכלים ידידותיים הנראים כמו WhatsApp, או פייסבוק, ובתמחור רק על פי הצריכה בפועל (כלומר: אין CAPEX. הכל OPEX).

 

מרכזיות בענן היברידי

 

למה בכלל עסקים ברמת ה-SMB מעוניינים לעבור לשירותי תקשורת בענן?

כיום, לעסקים קטנים, בדיוק כמו לעסקים גדולים, יש לעיתים אותם צרכים בתחום התקשורת והטלפוניה. זאת, במיוחד כאשר יש לעסקים הללו שלוחות וסניפים, בין ברחבי הארץ ובין ברחבי העולם, או שהמנהלים והעובדים (לפחות חלקם), מבצעים את עבודתם כשהם בתנועה (בארץ או בעולם), מחוץ לכותלי המשרדים שלהם.

במושג "שלוחות" נכללים גם המקרים בהם העסק מעוניין, ששלוחת טלפון בביתו של בעל תפקיד בעסק תהיה מחוברת למרכזיה הארגונית וכן בכל המקרים, שבהם יש רצון או עניין לחבר את הסמארטפונים של המנהלים והעובדים למרכזיה העסקית, כשהם נמצאים בכל מקום ברחבי הארץ או ברחבי העולם.

היתרונות של שימוש במרכזיית IP אחת בענן, שתספק שירותים טלפוניים לכל השלוחות והסניפים בכל מקום בארץ ובעולם, הם די ברורים:

  • כל השיחות בתוך העסק ובין כל שלוחותיו הן שיחות פנימיות (בד"כ ללא עלות, או בעלות אפסית).
  • ניתן לשלוט יותר בקלות על ההוצאות של העסק על טלפוניה ותקשורת מקומית ובינ"ל.
  • ניתן להגן טוב יותר על שיחות טלפון רגישות וחשובות.
  • ניתן לשלוט טוב יותר על איכות השיחות, קצה לקצה.
  • שירותי ערך מוסף דוגמת: הקלטת שירות, Call Center, ניידות בשימוש בסמארטפונים, הגנות סייבר ועוד, הם חלק בלתי נפרד מהשירות (ובעלויות אפסיות) ולא דורשים אינטגרציה מספקים חיצוניים.
  • ניתן לשלב טוב יותר שירותי "שיחות ועידה", כולל שימוש בווידיאו ל"שיחות ועידה".
  • ניתן לנתב טוב יותר שיחות של לקוחות ושותפים לשלוחה המתאימה.
  • ניתן לשלב טוב יותר מערכות ל"עבודה קבוצתית" הנפוצות בעולם העסקי (דוגמת Slack, Jive, Workplace, WhatsApp for Business, סקייפ לעסקים, G Suite, Rainbow, Quip, Yammer, Microsoft Teams, Cisco Jabber, Cisco Spark, IBM Connections ועוד). לדוגמה, הפתרון, שסיסקו מקדמת כיום בין לקוחותיה, הוא הפתרון החדש (יחסית) שלה ל"עבודה קבוצתית" – Spark, שמשתלב היטב בכל סוגי המרכזיות שלה ובכל שאר פתרונות הרשת, התקשורת והטלפוניה שיש ללקוחותיה. מיקרוסופט תחל לדחוף במחצית השנייה של 2018 את הפתרון של Microsoft Teams, שיחליף במהלך הדרגתי את הפתרונות האחרים של ל"עבודה קבוצתית" דוגמת Yammer וסקייפ לעסקים. מול אלה יש את הפתרון בשם Rainbow של ALE, שהוא חינמי לחלוטין לעסקים ברמת ה-SMB, עם יכולות מתקדמות ביותר.

 

מהם היתרונות במעבר של עסקים וארגונים למרכזיות IP בענן (לעיתים מכונות בשם: Cloud Hosted PBX Systems) וכיצד מחליטים על המעבר הזה?

על פי הניתוח של חברת Mitel, המעבר לענן הוא די טראומטי, כמו שבעבר המעבר לענן של מערכות ה-IT ובמיוחד השרתים והאפליקציות, היה די טראומטי למי שהיה רגיל למערכות מחשוב מקומיות (On-Premise). ההתנגדויות של מנהלי IT למעבר לענן נמשכו שנים, ויש עסקים וארגונים, שעברו לענן רק אחרי שהמנהל ה-IT פרש או עזב את תפקידו (או שההנהלה הבכירה אילצה אותו לשנות כיוון), כדי לאפשר התקדמות של משאבי המחשוב העסקיים לענן. כך גם קורה ביום בתחום המעבר של המרכזיות לענן.

 מנהלים רבים אומרים: Don't fix it if it still working. כלומר: כל עוד המרכזיה הוותיקה עובדת ומתפקדת בלי תקלות מיוחדות, אין שום צורך לחשוב על המעבר שלהם לענן. יש כאלה המקבלים החלטה להעביר את המרכזיה לענן, מסיבות שונות ומשונות, למשל:

  1. אחרי שמפנים את חדר השרתים מכל השרתים, שהיו בו (שעברו לענן), רוצים לנצל את החדר הזה לשימושים חדשים, אבל המרכזיה נשארה בחדר הזה ומפריעה להפיכת החדר לייעוד החדש המתוכנן לו, ולכן פשוט מסלקים גם את המרכזיה מהחדר ע"י העברתה לענן.
  1. כשמצמצמים את עובדי ה-IT בגלל המעבר של ה-IT לענן והמנהלים רואים שזה מצליח, אז בא הרעיון, שאפשר לחסוך כסף ולהסתדר גם בלי איש טכני המטפל במרכזיה, בין אם הוא עובד בתוך העסק ובין אם זה עובד ב"מיקור חוץ". פשוט: אפשר להיפטר מההוצאה הזו ע"י העברת המרכזיה לענן.

כדי שההחלטה להעברת המרכזיה לענן לא תהיה תולדה של שיקולים לא מקצועיים, מומלץ לבצע את תהליך קבלת ההחלטות הבא:

  1. לבחון את הפער בעלויות הכוללות (TCO) של מרכזיה בענן מול מרכזיה מקומית. בחישוב ההוצאות יש לחשב את הכל, החל מכוח אדם, דרך שטח רצפה, הוצאות חשמל ומיזוג, התאמת מכשירי קצה, ביטוח, תחזוקה, עלויות שדרוגים, עלויות רישיונות, שינויים צפויים בעסק ארגון לאורך זמן, וכלה בעלויות של הדרכות והתאמות תוכנה, ועוד. מדובר בניתוח מקצועי, שיש לערוך אותו עם ניתוח לטווח של לפחות 10 שנים קדימה.
  2. לבחון האם הפתרון בענן מספק יכולת לחזות את ההוצאות על הטלפוניה. יש ספקי שירותי טלפוניה בענן המחשבים את כל העלויות לפי פורטים ובמחיר הזה יש את הכל (כולל: ביטוח, רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center, BI ואפילו מכשירי קצה). יש ספקי ענן המספקים את השירות לפי נפח שימוש חודשי ויש לפי פורטים אבל ללא כל מה שמסביב (דוגמת: רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center). כך, שאי אפשר להשוות בין הפתרונות אם לא יודעים לחשב את ההוצאה הכוללת (TCO), שמתאימה לצרכים הקיימים והעתידיים של העסק.
  3. לבחון את יכולת הגידול, הקיטון והשדרוג של מרכזיות בענן מול מרכזיות מקומיות. הניסיון מראה, שעסקים רבים גדלים או קטנים במהלך חיי העסק, לעיתים בקפיצות מאוד משמעותיות (ובמיוחד עם רכישות או מיזוגים בין עסקים). לכן, יש לבדוק את היכולות של המרכזיה המקומית מול מרכזיה בענן במקרה שיש קפיצה גדולה (למעלה או למטה) בגודל העסק.
  4. לבחון את יכולת המענה לטכנולוגיות חדשות הנכנסות לעסק. לדוגמה: היכולת לתמיכה בשיחות וידאו באיכות עד 4K. יכולת כזו אין במרכזיות ישנות וגם לא קיימת בחלק משירותי המרכזיות בענן הנמצאים בשוק. כך, גם לגבי יישומים המשלבים קול ווידיאו מסוג של "עבודה קבוצתית", שילוב צ'ט וצ'טבוט בטלפוניה, ויישומים נוספים.
  5. לתמוך בגישת ה-BYOD (ר"ת: Bring Your Own Device). כיום, הגישה הזו ניצחה את כל הגישות האחרות, שהיו בנושא מכשירי קצה ניידים המצויים בידי המנהלים והעובדים. ניתנת להם "חופש הבחירה" במכשיר, שהם חפצים להשתמש בו בעסק. לכן, מרכזיה, שלא מסוגלת לספק תמיכה ב-BYOD ולחבר אליה את כל סוגי מכשירי הקצה בכל מערכות ההפעלה הניידות הנפוצות, היא "אבן נגף" לשימוש בה ויש להשקיע כסף באינטגרציה וב"מעקפים", כדי לתת מענה לסוגי מכשירים שהמרכזייה לא יודעת או לא מסוגלת להתקשר עימם בתוך העסק. כיום, עובדים ומנהלים מחליפים את הסמארטפון שלהם בקצב ממוצע של אחת ל-18 חודש. לכן, הנושא הזה הוא קריטי בבחינת היכולות של המרכזיה.
  6. לבחון את יכולת הניהול של מכשירי קצה מכל סוג במקומות נפרדים כולל בתנועה, בארץ וברחבי העולם. יכולת הניהול של מכשירי הקצה היא קריטית בארגון הרוצה לשמור על רמה מינימלית של אבטחת מידע, הגנת סייבר, מניעת האזנות, מניעת הונאות ומניעת חטיפת שיחות וחסימת שיחות. הנושא הזה נעשה חשוב במיוחד כשלעסק יש שלוחות ברחבי הארץ או העולם (כולל חיבורי מרכזיות ב"שרשרת הערך" של העסק) וכשעובדים ומנהלים מקיימים תקשורת טלפונית ואו וידיאו עם העסק כשהם בתנועה, בארץ או בעולם.
  7. לבחון את ההתאמה של העובדים והמנהלים לשימושים הקיימים במרכזיה. כיום, השימוש במרכזיות בענן די דומה לתפעול סמארטפונים (ממילא הסמארטפונים של היום כולם עובדים בענן, ולמעשה בכמה עננים, בהתאם לשימושים של הסמארטפון). אולם, לא כל העובדים והמנהלים יודעים להשתמש בסמארטפונים נכון. לעומת זאת, תפעול מרכזיה מקומית הוא בד"כ כל כך מורכב, שיש צורך באיש מקצוע, שינהל את המרכזיה.
  8. לבחון שרידות והמשכיות עסקית. למרכזיות מקומיות יש בעיה בכך, שרמת השרידות שלהן נמוכה ובכל מקרה של אסון או מפגע (כולל הפסקת חשמל ארוכה המרוקנת את מצברי הגיבוי) – אין טלפוניה. הבעיות הללו כמעט ולא קיימות בענן. יש להעריך את רמת הסיכונים שיש לעסק ואת רמת הסיכון המחושב, שהעסק מוכן לקחת על עצמו בכל מקרה של תקלה, אסון או שיבוש. בעסקים רבים, הטלפוניה היא ליבת העסק ומרכיב חיוני ביותר לקיומו ולהצלחתו של העסק. לכן, נושאי הזמינות, השרידות, ההתאוששות מאסון וההמשכיות העסקית, הם קריטיים לגבי קבלת ההחלטה על מיקומה של המרכזיה העסקית.

בעבר, בשירותי הטלפוניה האנלוגית, חיבור שלוחות וסניפים היה דבר יקר, שחייב התקנת מרכזיות קטנות בכל שלוחה סניף, מרכזיות קטנות המחוברות למרכזיה הראשית, בקווי תקשורת יקרים עם ציוד ייעודי (למשל קווי PRI). חיבור מכשירי סלולר למרכזיה חייב התקנת "מתאם סלולרי" על כל מרכזיה בעלות חודשית בלתי נשלטת.

המעבר למרכזיות Pure IP פתר, בין היתר, את הבעיות הללו, מה שמאפשר חיבור של כל שלוחה, כל סניף, כל מכשיר קצה (כולל סלולר), בכל מקום בעולם, בחיבורים ברשתות IP ציבוריות או פרטיות, בצורה פשוטה ודי מהירה.

מרכזיות IP בענן

מי מתחרה בתחום מרכזיות IP בענן בישראל?

מדובר בשוק רווי מתחרים (חלקם ותיקים יחסית) דוגמת: תדיראן טלקום עם פתרון Aeonix, סיסקו (דרך כמה אינטגרטורים, כולל טלדור ובינת עסקים), בינת עסקים (גם עם פתרונות, שאינם מבית סיסקו), אלקטל-לוסנט-ארגונים (ALE) באמצעות מספר אינטגרטורים המספקים שירותי ענן בישראל, בזק בינלאומי (בפתרונות, שאינם מבית סיסקו. כרגע בזק בינלאומי מקדמת את פתרונות הענן של LG, פתרונות הממותגים בשם LG Cloud), אוויה באמצעות מספר אינטגרטורים, ,CallMarker מיקרוסופט (בעיקר בפתרון סקייפ לעסקים) בשת"פ כמה אינטגרטורים ופתרונות משלימים דוגמת אלה של אודיוקודס, פרטנר (עם Mitel), סלקום, בזק, הוט, פלאפון ועוד.

הדגש כיום של כל היצרנים הגדולים בעולם הוא של שירותי Unified Communications  ("תקשורת אחודה") והנושא של הטלפוניה הוא רק חלק מהפתרון הכולל המסופק בענן. בשנת 2017 נכנסו לשוק הישראלי של שירותי טלפוניה בענן כמה שחקנים חדשים ובכלל זה: Triple C, הלו-015 ואומניטלקום, שהשיקה בשנה שעברה (2017) שירות נוסף (מעבר למרכזיה בענן, אותו היא מספקת מזה מספר שנים): פתרון Call Center מתקדם בענן. הפתרון מיועד לגופים וארגונים המפעילים מוקדי מכירה, שירות או מוקדי טלמרקטינג. למעשה, מרכזיות טלפון בענן לספקי מוקדי שירות לקוחות הפכו כמעט לחובה בישראל.

מכאן, ש"צרכנות נבונה" היא שם המשחק כי הכוח נמצא בידי הלקוחות העסקיים.

מרכזיות IP בענן

שורה תחתונה בתחום בחירת ספק שירותי מרכזיות בענן (ציבורי או היברידי) מול פתרון מקומי (On-Premise):

בבחירת ספק שירותי תקשורת וטלפונית IP לעסק, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן (התצורה המומלצת כיום היא ענן היברידי או ענן ציבורי), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, חברת הייטק, או של משרד רואי חשבון.

 

לכן, נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת בתחום שירותי התקשורת בעסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות חיבור תקשורת וטלפוניה מבוססת ענן?

 אם יש לך כבר פתרון של תקשורת וטלפוניה בענן, ממה אתה לא מרוצה מהמערכת הזו? שתף אותנו.

 איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את מערכת התקשורת והטלפוניה וספק השירות המתאימים לצרכיך?

 

לשיחה אישית ומיידית עם מהנדס תקשורת מיכאל פנחס חייג/י: 077-8123111

 

לקבלת הצעות מחיר מספקי מרכזיות IP בענן לעסקים בחינם לחץ כאן!

 

ALE Rainbow Demo 

השאר תגובה

פוסטים נוספים