חוות שרתים (Data Center) היא מתקן ייעודי שבו שרתים וציוד תקשורת של עסק פועלים עם הזנת חשמל מגובה, קירור מבוקר, אבטחה פיזית וחיבור לכמה ספקי תקשורת. עסק יכול לשכור בחווה שרת, לארח בה ציוד משלו בארון (קולוקיישן) או להשתמש בענן שרץ במתקנים כאלה. טלקום אקספרט מתכננת ומלווה מעבר כזה לעסקים ולארגונים בלבד.
| אפשרות | מה מקבלים | מי מחזיק את התשתית |
|---|---|---|
| אירוח ציוד (קולוקיישן) | מקום בארון בחוות השרתים, חשמל מגובה, קירור וקישוריות לציוד שהעסק מביא | העסק מחזיק את הציוד, והחווה את המתקן |
| שרת וירטואלי או ייעודי בחווה | הספק מספק את החומרה, והניהול מתחלק בין העסק לספק לפי ההסכם | הספק |
| שרת בענן ציבורי באזור ישראלי | אזורי הענן של Google, AWS ו-Microsoft בישראל, בתשלום לפי שימוש | ספק הענן |
| חיבור המשרד לחווה | קו תמסורת או סיב ייעודי בין המשרד לחוות השרתים | ספק התקשורת |
עיקרי הדברים
- חוות שרתים היא המתקן עצמו, וקולוקיישן, שרת וירטואלי ושרת ייעודי הם שירותים שקונים בתוכו.
- רמת Tier של Uptime Institute מתארת אם אפשר לתחזק את המתקן בלי להשבית את הציוד (Tier III) ואם הוא ממשיך לפעול גם בתקלה (Tier IV).
- פרטנר ובזק בינלאומי מפעילות חוות שרתים בישראל ומציעות אירוח ושירותים מנוהלים.
- Google פתחה אזור ענן בישראל ב-19 באוקטובר 2022, ו-AWS ב-1 באוגוסט 2023, וגם ל-Microsoft יש אזור Israel Central ברשימה הרשמית של Azure.
- המחיר נקבע לפי שטח, הספק חשמלי, קישוריות ושירותים מנוהלים, ולכן ניתן בהצעה ולא במחירון קבוע.
לפירוט על בניית מתקן ותכנונו ראו את המדריך על תכנון דאטה סנטר, ולהשוואה בין שרת משותף, וירטואלי, ייעודי ואירוח ציוד ראו את המדריך על אחסון שרתים לעסקים.
חוות שרתים (Data Center) היא מתקן מאובטח לאחסון ולהפעלה של שרתים, ציוד תקשורת ומערכות אחסון. מרכיבי הליבה שלה הם תשתית פיזית ואבטחה, חשמל מגובה באל-פסק (UPS) ובגנרטורים, קירור ובקרת אקלים, וקישוריות דרך כמה ספקי תקשורת. יש חווה פרטית בבעלות הארגון, חווה ציבורית (קולוקציה) שבה שוכרים מקום בארון או חדר, ופתרון ענן או היברידי. רמות Tier מתארות את השרידות: מתשתית בסיסית עם מסלול חשמל וקירור יחיד, דרך תחזוקה בלי השבתה ב-Tier 3, ועד עמידות מלאה לתקלות ב-Tier 4.
מהי חוות שרתים וירטואלית?
חוות שרתים וירטואלית היא אשכול של שרתים פיזיים שמופעל דרך שכבת וירטואליזציה (Hypervisor). במקום להקצות שרת פיזי לכל אפליקציה, המעבד, הזיכרון, האחסון והרשת מתחלקים בין מכונות וירטואליות (VM) רבות. לכל מכונה מערכת הפעלה ורשת מבודדות, ואפשר להוסיף או להסיר מכונות בלי להתקין חומרה חדשה.
ההבדל המעשי לעסק הוא באחריות. בשרת וירטואלי החומרה, החשמל והקירור הם של הספק, ובקולוקיישן העסק מביא ציוד פיזי משלו ואחראי לו.
חוות שרתים בישראל
מעבר שרתים וטלפוניה מחדרי שרתים במשרדים אל מתקנים חיצוניים ואל הענן הוביל את ספקי התקשורת הגדולים להציע שירותי אירוח לעסקים. להלן מה שמפורסם באתרים הרשמיים של שתי חברות תקשורת, נכון לתאריך הבדיקה 15/10/2026.
פרטנר
לפי עמוד חוות השרתים של פרטנר עסקים, החווה משתרעת על מאות מטרים רבועים ומאכלסת אלפי שרתים. השירות כולל אירוח ואחזקה של שרתים פיזיים ווירטואליים, אירוח אתרים ואחסון מידע, ולצדם שירותים מנוהלים כמו גיבוי, איזון עומסים (Load Balancer), ניטור, אבטחת מידע, חיבור מאובטח מרחוק וניהול רוחבי פס. פרטנר מציינת שהחווה מצוידת במערכות בקרה, גילוי וכיבוי אש (כולל כיבוי בגז), גיבוי חשמל, מיזוג אוויר, מערכות התראה וניטור וידאו, וליווי של מבקרים באתר.
הנתונים שהופיעו בעבר בעמוד הזה, כמו שטח מדויק, רמת Tier ומיקום, אינם מופיעים בעמוד הרשמי הנוכחי, ולכן אינם מצוינים כאן. שאלו את הספק בכתב לפני שמסתמכים עליהם.
בזק בינלאומי
בזק בינלאומי מציגה באתרה רשת דאטה סנטר שמרכזת אירוח, שירותי ענן, גיבוי והתאוששות מאסון (DR), שירותים מנוהלים ופתרונות אבטחת מידע. החברה מפרסמת פורטל ניהול ובקרה מסוג DCIM להצגת נתוני ניטור והתראות, שירותי גיבוי מנוהל כולל DRaaS, אירוח במתקן תת-קרקעי מרוחק להתאוששות מאסון, וכבל תת-ימי בשם JONAH שמחבר את ישראל לאירופה. בעמוד הנוכחי אין מספר מתקנים מחייב ואין התחייבות לרמת Tier, ולכן גם לא נציין אותם.
אזורי ענן ציבורי בישראל
לצד חוות השרתים של חברות התקשורת קיימים אזורי ענן ציבורי בישראל. Google הודיעה ב-19 באוקטובר 2022 על פתיחת האזור me-west1 בתל אביב. AWS פתחה ב-1 באוגוסט 2023 את האזור il-central-1 עם שלושה אזורי זמינות (Availability Zones). ברשימת האזורים הרשמית של Azure מופיע האזור Israel Central עם שלושה אזורי זמינות.
סוגי חוות שרתים בישראל: פרטיות, ציבוריות והיברידיות
פרטית (On-Premise או אירוח ייעודי)
- התשתית מוחזקת ומנוהלת על ידי הארגון, בחדר שרתים במשרד או בארונות שמוחזקים באירוח בחווה.
- שליטה מלאה בחומרה, בתצורה ובגישה הפיזית.
- השקעה ראשונית בציוד ובגיבויים, ועלויות תחזוקה שוטפות.
ציבורית (Public Cloud)
- משאבי מחשוב, אחסון ורשת שמופעלים בחוות שרתים של ספק ענן כמו Google, AWS ו-Microsoft ומשותפים בין לקוחות רבים.
- תשלום לפי צריכה ויכולת להגדיל ולהקטין משאבים בלי לרכוש ציוד.
- האחריות לתשתית הפיזית היא של הספק, והאחריות להגדרות, לגיבוי ולהרשאות נשארת של העסק.
היברידית (Hybrid)
- שילוב של תשתית פרטית וציבורית, בחיבור מוצפן או בקו ייעודי.
- מערכות רגישות נשארות בסביבה הפרטית, ועומסים משתנים עוברים לענן.
- דורשת ניהול של שתי סביבות, ולכן מתאימה לארגון עם צוות IT או ליווי חיצוני.
מה זה קולוקיישן ואיך קוראים רמות שרידות (Tier)
באירוח ציוד (Colocation) העסק שוכר ארון או חלק ממנו ומביא את השרתים שלו, והחווה אחראית לחשמל, לקירור, לאבטחה ולקישוריות. זה מתאים לארגון שרוצה שליטה מלאה בחומרה. עסק קטן שאינו רוצה להתחייב להשקעה בציוד יכול להתחיל בשרתים וירטואליים ולעבור לארון משלו רק כשהעומס יציב וצפוי.
רמת השרידות של מתקן מתוארת לרוב בדירוג Tier. לפי Uptime Institute, Tier I הוא רמת הקיבולת הבסיסית, והמתקן נעצר לתחזוקה ותיקונים. ב-Tier II יש רכיבי קיבולת עודפים לחשמל ולקירור, אבל נתיב חלוקה יחיד. ב-Tier III המתקן ניתן לתחזוקה בזמן פעילות (Concurrently Maintainable) עם נתיבי חלוקה עודפים, וכל רכיב אפשר להשבית לתחזוקה בלי לפגוע בפעילות ה-IT. ב-Tier IV נוספת סבילות לכשל (Fault Tolerance), כך שהפעילות נמשכת גם כשרכיב נכשל או נתיב חלוקה נקטע. Uptime Institute מציינת שהדרישות הן קריטריונים ולא תכנון קבוע, ושהיא מדרגת ומסמיכה תכנונים ומתקנים.
לכן מודעה שכתוב בה "Tier 3" אינה בהכרח הסמכה. כדאי לבקש תעודה, את שם הגוף שהנפיק אותה ואת היקף ההסמכה. תקן נוסף הוא ANSI/TIA-942, שקובע דרישות לתשתיות התקשורת של חוות שרתים וחדרי מחשוב, וכולל מבנה, חשמל, מיכון, כיבוי אש ואבטחה פיזית, עם תוכנית הסמכה לתכנון, למתקן ולמוכנות.
N+1 או 2N: איך בודקים יתירות
ביתירות N+1 יש יחידה אחת מעבר למה שהעומס דורש, למשל מזגן או UPS רזרבי. ב-2N כל המערכת משוכפלת, עם שני מסלולי חשמל נפרדים (A ו-B) עד הארון. מבקשים מסמך מפרט של תשתיות החשמל והקירור ובודקים אותו בביקור באתר.
שיקולים לבחירת חוות שרתים לעסק שלך
בבחירת חוות שרתים בודקים כמה פרמטרים שקובעים אם הפעילות תהיה יציבה ומדרגית לאורך זמן. להלן שישה קריטריונים מרכזיים.
- חשמל וגיבוי. האם יש שתי הזנות, מערכות אל-פסק (UPS) וגנרטורים, ומה יתירות החשמל בפועל, N+1 או 2N.
- קירור. מיזוג עם יחידות גיבוי וניטור חום ורטיבות. שרתים עם מעבדים גרפיים (GPU) לעומסי בינה מלאכותית צורכים יותר חשמל לארון ומפיקים יותר חום, ולכן שואלים מה ההספק המרבי שהחווה מספקת לארון.
- קישוריות. לכמה ספקי תקשורת החווה מחוברת, ואם אפשר להתחבר ישירות לספק הענן.
- אבטחה פיזית וניהול. בקרת כניסה, ליווי מבקרים, ניטור וידאו ויכולת לקבל "ידיים עוזרות" (Remote Hands) לתיקון ציוד.
- שירות והסכם רמת שירות (SLA). החוזה צריך להפריד בין התחייבות לזמינות חשמל לבין זמינות קישוריות, להגדיר איך נמדדת השבתה, מה זמן התגובה לתקלה, מה הזיכוי כשההתחייבות לא מתקיימת, כמה זמן מראש מודיעים על תחזוקה מתוכננת ומה תנאי היציאה והוצאת הציוד.
- עלות ומדרגיות. האם התמחור לפי יחידת מקום, ארון או הספק חשמלי, מה כלול בו ומה מתווסף, ואם אפשר להוסיף כוח, קירור וארונות כשהצורך גדל.
מומלץ לבקר באתר ולבקש הצעה על אותו אפיון מכמה ספקים לפני החלטה.
השוואה בין חוות שרתים ישראליות לספקי ענן בינלאומיים
היום גם ענן ציבורי גלובלי פועל באזורים בישראל, ולכן ההבדל בין שני המודלים נוגע בעיקר לאופן החיוב, לרמת השליטה ולחלוקת האחריות, ופחות למיקום.
| קריטריון | אירוח בחוות שרתים | ענן ציבורי |
|---|---|---|
| בעלות על החומרה | בקולוקיישן העסק מחזיק את הציוד, בשרת שכור הספק מחזיק אותו | הספק מחזיק את התשתית, והעסק שוכר משאבים וירטואליים |
| מודל תשלום | בדרך כלל סכום חודשי קבוע לפי מקום, חשמל וקישוריות | לפי שעת מחשוב, נפח אחסון ותעבורה יוצאת |
| גמישות | הרחבה דורשת ציוד וזמן | הגדלה והקטנה של משאבים בתוך דקות |
| שליטה בתשתית | שליטה בחומרה ובתצורה הפיזית | שליטה בהגדרות, לא בחומרה |
| תמיכה | צוות של הספק המקומי, לפי ההסכם | תמיכה לפי חבילת השירות שנרכשה |
בענן הציבורי צריך לבחור במפורש באזור הישראלי, ולוודא שהגיבויים והעותקים נשמרים בו, כשיש דרישה שהמידע יישאר בארץ. עסק שמחזיק מאגר מידע אישי כפוף לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) של הרשות להגנת הפרטיות, וצריך לקבוע בהסכם עם ספק האירוח את חובות האבטחה שלו.
מתי עדיף ענן על חוות שרתים?
בטרם מעבירים שרתים לחווה, כדאי לבדוק אם העסק צריך אצלו שרתים פיזיים בכלל. מערכות כמו דואר, קבצים משותפים ומרכזיה אפשר להפעיל כשירות ענן מנוהל, והעסק משלם על משתמש ולא על שרת. חוות שרתים נשארת הבחירה הנכונה כשיש תוכנה שחייבת לרוץ על חומרה של העסק, כשיש דרישת שליטה מלאה בציוד, או כשעומס קבוע וצפוי מוזיל את המחיר החודשי. גם מרכזיה טלפונית כבר אינה ארון בחדר שרתים, ומרכזיה בענן רצה בחוות שרתים של הספק.
גם החיבור קובע. כשהעובדים ניגשים לשרת כל היום, קו האינטרנט הרגיל של המשרד עלול להיות צוואר בקבוק, ולעיתים נכון לשקול קו תמסורת ייעודי בין המשרד לחווה.
מה כלול במחיר אירוח בחוות שרתים ובאילו יחידות מתמחרים?
בקולוקיישן מתמחרים לפי נפח המקום שנשכר: יחידת ארון (U), חצי ארון או ארון מלא. לצד המקום, המחיר משקף את ההספק החשמלי שהוקצה לארון (בקילוואטים), את רוחב הפס או התעבורה, את מספר החיבורים הצולבים לספקי תקשורת ואת רמת היתירות של החשמל והקירור. לכן שני ארונות באותו גודל יכולים להיות במחיר שונה מאוד.
כדי להשוות בין הצעות מבקשים פירוט של כל רכיב: מה כלול בהספק החשמלי ומה קורה בחריגה ממנו, אם התעבורה נכללת, כמה עולה חיבור צולב ומה מחויב בנפרד, כמו שירות "ידיים עוזרות" (Remote Hands). שרת וירטואלי, לעומת זאת, מתומחר בדרך כלל לפי משאבים חודשיים, ופירוט על השוואת העלות בין שרת וירטואלי לענן נמצא בעמוד על שרת וירטואלי בענן לעסקים. עמוד זה אינו מציג מחירון, כי אין מחיר אחיד, וההצעה ניתנת לפי אפיון.
חוות שרתים בישראל או אירוח בחו״ל: מה ההבדל בהשהיה, ברגולציה ובתפעול?
השהיה (Latency) נקבעת בעיקר לפי המרחק. אות באור בסיב אופטי עובר כ-200 קילומטר לאלפית שנייה, ולכן מתקן באירופה, במרחק של אלפי קילומטרים, מוסיף עשרות אלפיות שנייה לפחות לזמן ההלוך והשוב. לאפליקציה שעובדים מולה כל היום, למרכזיה או למערכת שמתעדכנת בזמן אמת, ההבדל מורגש. אתר תוכן שלא תלוי בתגובה מיידית מושפע פחות.
ברגולציה, מי שמחזיק מאגר מידע אישי כפוף לתקנות הגנת הפרטיות, כולל המגבלות על העברת מידע אל מחוץ לישראל, ולכן לפני בחירת מתקן בחו״ל מבררים את הדרישות מול יועץ משפטי. בתפעול, מתקן מקומי מקצר את הביקור באתר ואת זמן ההגעה של טכנאי, ומאפשר לעבוד בשעות ובשפה של העסק. אירוח בחו״ל מתאים בעיקר כשיש צורך בפיזור גאוגרפי או בקרבה ללקוחות באזור אחר. עסק שמעדיף להשאיר את הציוד אצלו יכול לעיין במדריך על תכנון חדר שרתים.
מה בודקים בביקור בחוות שרתים לפני החתימה?
ביקור באתר מאמת את מה שנכתב בהצעה. כדאי לבקש לראות ולשאול:
- את חדר ה-UPS, את הסוללות ואת הגנרטור, ומתי נבדקו לאחרונה.
- מסדרונות קר וחם מסודרים, וארונות שהחללים הריקים בהם סגורים.
- איך נכנסים למתקן: זיהוי, רישום כניסות, ליווי ונעילת הארון.
- לאילו ספקי תקשורת החווה מחוברת, ואם הכבלים נכנסים במסלולים נפרדים.
- מי עונה בשעת תקלה, מה זמן התגובה ואיך פותחים קריאה.
- איפה מפרקים ומתקינים ציוד, ואיך נראה אזור העבודה של הלקוח.
התשובות נרשמות ומשוות בין הספקים, ומה שנאמר בעל פה מתבקש להיכנס להסכם.
חוות שרתים עם טלקום אקספרט
טלקום אקספרט היא אינטגרטור שעובד מול כמה ספקים. מהנדס תקשורת עם מעל 25 שנות ניסיון ממפה אילו מערכות צריכות שרת ואילו אפשר להעביר לשירות ענן, בודק הצעות על אותו אפיון ומלווה את המעבר עד שהמערכות עובדות. השירות ניתן לעסקים ולארגונים בלבד, ולא לבתים פרטיים.
שירותי ליווי בחוות שרתים
טלקום אקספרט נותנת הצעת מחיר לפי אפיון, ובטבלה אפשר לבקש הצעה לכל שירות.
| שירות | מה כולל |
|---|---|
| אפיון צרכים ובחירת סוג אירוח | מיפוי המערכות, העומסים והיעדים של העסק, והמלצה מנומקת בין אירוח בחווה שרתים, בענן או במודל היברידי. |
| בדיקת הצעות של ספקי חוות שרתים | השוואת הצעות של ספקי חוות שרתים על אותו אפיון, כולל רמת השירות (SLA), היתירות בתשתית ותנאי היציאה מהספק. |
| הובלה והתקנה בחווה | הובלת השרתים מחדר השרתים במשרד אל החווה, בשלבים מתוכננים, עם תוכנית חזרה, והתקנה מסודרת של כל מערכת במתקן. |
| חיבור לחווה | הקמת קו תמסורת או סיב ייעודי לחווה, עם קו גיבוי נפרד לשמירה על רציפות הגישה לשרתים. |
| קבלו הצעת מחיר | |
לייעוץ ללא התחייבות: 077-8123111.
שאלות נפוצות על חוות שרתים
חוות שרתים היא המתקן הפיזי עצמו, עם חשמל מגובה, קירור, אבטחה וקישוריות. קולוקיישן הוא שירות שאפשר לקנות בתוך המתקן: העסק מביא שרתים משלו, והחווה מספקת מקום בארון, חשמל, קירור וחיבור. לצד קולוקיישן החווה יכולה להציע גם שרתים וירטואליים וייעודיים, שבהם החומרה שייכת לספק.
לא בהכרח. לפי Uptime Institute, דרישות ה-Tier הן קריטריונים שכל מתקן יכול לעמוד בהם בדרכים שונות, והארגון מדרג ומסמיך תכנונים ומתקנים בנפרד. לכן כדאי לבקש תעודה, את שם הגוף שהנפיק אותה ואת היקף ההסמכה, ולוודא שהיא חלה על האתר ועל השירות שקונים.
מבקשים מהספק מפרט בכתב של תשתיות החשמל והקירור: כמה הזנות חשמל נכנסות, אם יש מסלולי חשמל נפרדים עד הארון (A ו-B), אילו מערכות אל-פסק וגנרטורים קיימים ואם הקירור כולל יחידות גיבוי. הבחנה חשובה היא בין N+1, יחידה אחת נוספת מעבר לנדרש, לבין 2N, שכפול מלא של המערכת. את המפרט כדאי לאמת בביקור באתר.
לפי העמודים הרשמיים של פרטנר ובזק בינלאומי, חוות שרתים מציעה בין היתר גיבוי, איזון עומסים, ניטור, אבטחת מידע, חיבור מאובטח מרחוק, ניהול רוחבי פס והתאוששות מאסון (DR). כל שירות כזה נקבע בהסכם, ולכן צריך לבדוק מה כלול במחיר ומה מחויב בנפרד.
בחוות שרתים בישראל העסק מארח ציוד או שוכר שרתים, ובדרך כלל משלם סכום חודשי קבוע. בענן ציבורי באזור ישראלי, כמו אלה של Google, AWS ו-Microsoft, העסק שוכר משאבים וירטואליים ומשלם לפי שימוש. שני המודלים יכולים לשמור את המידע בארץ, אבל בענן צריך לבחור את האזור במפורש ולוודא שגם הגיבויים נשמרים בו.
מתחילים במיפוי המערכות והתלויות ביניהן, ואז מעבירים מערכת אחר מערכת, לפי סדר שמוגדר מראש ועם תוכנית חזרה אם משהו לא עובד. צריך גם לוודא שקו האינטרנט או התמסורת בין המשרד לחווה מספיק לעבודה של כל היום. הובלת הציוד או העתקתו לשרת וירטואלי מתבצעות בחלון זמן שמתואם עם העסק.
המחיר תלוי בשטח או במספר יחידות הארון, בהספק החשמלי, ברוחב הפס, ברמת היתירות ובשירותים המנוהלים, וכן באורך ההתקשרות. מסיבה זו הספקים נותנים הצעה לפי אפיון. כדי להשוות בין הצעות מבקשים פירוט של כל רכיב, ומה מחויב בנפרד, כמו תעבורה וידיים עוזרות לתיקון ציוד.
