מרכזיית IP מקומית (On-Premise IP PBX) היא מרכזיית טלפון מבוססת תוכנה, כמו Asterisk או 3CX, שרצה על שרת בתוך המשרד, כשהעסק אחראי לחומרה, לעדכונים ולאבטחה. מרכזיה בענן מבצעת את אותן פעולות אצל ספק, ובשוק היא עולה 20 עד 80 ש"ח לשלוחה לחודש לפני מע"מ, בלי השקעה מראש ובלי שרת במשרד. מרכזיה מקומית מתאימה בעיקר לארגון עם צוות IT פנימי ודרישה לשליטה מלאה ברשת סגורה, ולרוב העסקים האחרים הענן פשוט וזול יותר בחישוב העלות הכוללת. לפני שמחליטים כדאי לבדוק את החשבון לחמש שנים קדימה, ולא רק את מחיר הרכישה.
| שיקול | מרכזיית IP מקומית | מרכזיה בענן |
|---|---|---|
| השקעה ראשונית | שרת, רישיונות תוכנה, טלפונים, מתגים ואל-פסק (UPS) | אין השקעה בשרת. טלפון שולחני רק למי שרוצה |
| עלות שוטפת | קווים או SIP Trunk, חוזה תחזוקה, חידוש רישיונות וחשמל | 20 עד 80 ש"ח לשלוחה לחודש בשוק, ועד כ-180 ש"ח עם מוקד, CRM ו-AI |
| עדכונים ואבטחה | באחריות העסק או הטכנאי שלו | באחריות הספק ברמת השרת |
| הפסקת חשמל במשרד | המרכזיה נכבית כשנגמרת סוללת הגיבוי | השיחות ממשיכות להגיע לאפליקציה בנייד |
| עבודה מהבית | דורשת VPN או בקר גבולות (SBC) והגדרות בחומת האש | אפליקציה בנייד או במחשב, מכל מקום עם אינטרנט |
| הוספת שלוחות | לפי קיבולת השרת והרישיון | שינוי בממשק הניהול, בלי עבודה באתר |
|
רוצים הצעה למעבר ממרכזיה מקומית לענן?
|
||
המחירים הם טווחי שוק לפני מע"מ, ונועדו להשוואה בין המודלים. זה לא מחירון של טלקום אקספרט.
עיקרי הדברים
- מרכזיית IP מקומית ומרכזיה בענן משתמשות באותה טכנולוגיה. ההבדל הוא איפה השרת יושב ומי אחראי לו.
- במרכזיה מקומית ההשקעה היא מראש, ובנוסף יש תחזוקה, רישיונות, אל-פסק והחלפת חומרה לאורך השנים.
- מרכזיה בענן עולה בשוק 20 עד 80 ש"ח לשלוחה לחודש לפני מע"מ, והספק אחראי לשרת, לגיבוי ולעדכונים.
- שרת טלפוניה שחשוף לאינטרנט הוא יעד לסריקות ולהונאות חיוג, ולכן מרכזיה מקומית דורשת עדכוני אבטחה שוטפים.
- מעבר ממרכזיה מקומית לענן נעשה בלי השבתה. ניוד המספרים לוקח עד יום עסקים אחד.
העמוד הזה עוסק בהשוואה בין מרכזיה שמותקנת במשרד לבין מרכזיה אצל ספק. ההסבר הכללי על הטכנולוגיה, הסוגים והיכולות נמצא במדריך על מרכזיות IP.
מהי מרכזיית IP מקומית ואילו מערכות נפוצות בה?
מרכזיית IP מקומית היא שרת במשרד, פיזי או וירטואלי, שמריץ תוכנת מרכזיה ומנהל את כל השיחות של העסק: שלוחות, תפריט קולי, תורים, הקלטות ותא קולי. הטלפונים מתחברים אליו ברשת המשרד בפרוטוקול SIP, והשיחות החיצוניות יוצאות דרך ספק תקשורת. שלוש משפחות של מערכות נפוצות בתחום:
- Asterisk: לפי התיעוד הרשמי של הפרויקט, Asterisk הוא פרויקט קוד פתוח שרץ על לינוקס ומשמש ערכת כלים לבניית מרכזיית IP. התוכנה עצמה ללא תשלום, אבל ההתקנה, ההגדרה והתחזוקה דורשות איש מקצוע, ובדרך כלל מנהלים אותה דרך ממשק כמו FreePBX.
- 3CX: מרכזיה מסחרית מבוססת תוכנה, שמותקנת על שרת לינוקס במשרד או על שרת בענן, ונמכרת ברישיון תוכנה מתחדש. הגרסאות החדשות שלה מיועדות ללינוקס.
- מרכזיות קופסה של יצרנים: מכשיר ייעודי עם תוכנת מרכזיה מובנית, שמותקן בארון התקשורת. גם הוא מרכזיית IP מקומית לכל דבר, עם אותה אחריות לעדכונים ולחומרה.
מה שמשותף לכולן: העסק הוא הבעלים של השרת. אם הוא נופל, מתקלקל או צריך עדכון, מישהו מטעם העסק צריך לטפל בו.
מה ההבדל בין מרכזיית IP מקומית למרכזיה בענן?
מרכזיה בענן היא מרכזיית IP שהשרת שלה יושב בחוות שרתים של ספק, והעסק משלם עליה מנוי חודשי לפי מספר השלוחות. מבחינת הטכנולוגיה אין הבדל מהותי, וחלק מהמרכזיות בענן מבוססות בעצמן על Asterisk או על תוכנות דומות. ההבדל הוא באחריות: במרכזיה מקומית העסק קונה, מתקין, מגבה ומעדכן, ובמרכזיה בענן הספק עושה את כל אלה, והעסק מנהל רק את ההגדרות: מי מקבל איזו שיחה, מה אומר התפריט ומי מוקלט.
יש גם אפשרות ביניים: להתקין תוכנת מרכזיה כמו 3CX או Asterisk על שרת שהעסק שוכר בענן. השרת כבר לא במשרד, אבל האחריות לעדכונים, לאבטחה ולגיבוי נשארת אצל העסק. לכן מבחינה תפעולית זו עדיין מרכזיה בניהול עצמי, ולא שירות מנוהל.
מה נכנס לעלות הכוללת (TCO) של מרכזיה מקומית?
עלות כוללת לאורך זמן (TCO, Total Cost of Ownership) היא כל מה שהעסק משלם על המרכזיה לאורך חייה, ולא רק מחיר הקנייה. ההצעה הראשונית למרכזיה מקומית כוללת בדרך כלל שרת, רישיונות וטלפונים, אבל החשבון המלא ארוך יותר:
- חומרה: שרת או מכשיר מרכזיה, טלפוני IP, מתגים עם הזנת חשמל ברשת (PoE) ואל-פסק שמחזיק את המערכת בהפסקת חשמל.
- רישיונות: בתוכנות מסחריות הרישיון מתחדש, ושדרוג לגרסה חדשה עשוי לחייב רישיון אחר.
- קווים: קווי טלפון, ציר PRI או חיבור SIP Trunk לספק תקשורת, וחבילת דקות.
- התקנה ותחזוקה: הגדרה ראשונית, חוזה שירות או קריאות טכנאי, וזמן של איש ה-IT שמטפל במערכת.
- החלפה: שרת שהגיע לסוף חייו, טלפונים שהיצרן הפסיק לתמוך בהם, ומעבר לגרסת מערכת הפעלה חדשה.
במרכזיה בענן רוב הסעיפים האלה מתכנסים לתשלום חודשי אחד לשלוחה, וחבילת דקות. לכן כשמשווים, צריך לשים מול המנוי החודשי את כל הרשימה הזו מחולקת לחודשים, ולא רק את מחיר השרת.
מרכזיית IP מבוססת על פרוטוקול VoIP ומנהלת שיחות ושלוחות דרך רשת האינטרנט. יש שני סוגים: מרכזיה בענן, שהספק מנהל ומעדכן, ומרכזיה פיזית במשרדי החברה, למשל על בסיס Asterisk. כדי להפעיל אותה צריך חיבור אינטרנט יציב, מכשירי קצה (טלפוני IP, מתאמים לטלפונים אנלוגיים או אפליקציית סופטפון) וספק SIP Trunk לחיבור לרשת הטלפוניה הציבורית. בין היתרונות: שלוחות מרוחקות, הקלטת שיחות, נתב שיחות (IVR) וחיבור ל-CRM שפותח כרטיס לקוח בשיחה נכנסת.
מי מתחזק את המרכזיה המקומית ומה זה כולל?
תחזוקה של מרכזיית IP מקומית היא עבודה שוטפת ולא אירוע חד פעמי. היא כוללת עדכוני אבטחה למערכת ההפעלה ולתוכנת המרכזיה, גיבוי של ההגדרות וההקלטות, מעקב אחרי שטח הדיסק, חידוש רישיונות ותעודות הצפנה, וטיפול בתקלות חומרה. בארגון עם צוות IT זה חלק מהעבודה הרגילה. בעסק בלי צוות כזה התחזוקה עוברת לטכנאי חיצוני, וזמן התגובה שלו קובע כמה זמן העסק יהיה בלי טלפון.
בשיחות שאנחנו מקבלים חוזרת פנייה מוכרת: מרכזיה פיזית שעבדה שנים, נפלה אחרי הפסקת חשמל, ומתברר שכבר אין מי שנותן לה שירות. במרכזיה בענן התרחיש הזה לא קיים, כי אין במשרד רכיב מרכזי שיכול להישרף.
כמה מאובטחת מרכזיית IP מקומית?
מרכזיה מקומית יכולה להיות מאובטחת היטב, בתנאי שמישהו מתחזק אותה. שרת שמקבל שיחות מהאינטרנט חשוף לסריקות אוטומטיות שמחפשות שלוחות עם סיסמה חלשה, ושלוחה פרוצה משמשת להונאת חיוג: שיחות יקרות ליעדים בחו"ל על חשבון העסק. ההגנה הבסיסית כוללת סיסמאות חזקות לכל שלוחה, חסימת גישה לממשק הניהול מבחוץ, הגבלת חיוג לחו"ל, הצפנת שיחות (TLS ו-SRTP) ועדכונים שוטפים.
העדכונים הם החלק שנשכח. ב-2023 פרסמה סוכנות הסייבר האמריקאית CISA התרעה על מתקפת שרשרת אספקה, שבה גרסה של אפליקציית המחשב של 3CX הופצה עם קוד זדוני, והמשתמשים התבקשו להסיר אותה ולבדוק את המערכות שלהם. במרכזיה מקומית התגובה להתרעה כזו היא באחריות העסק. במרכזיה בענן הספק מטפל בצד השרת, והעסק אחראי בעיקר לסיסמאות ולמכשירים של העובדים.
מתי מרכזיית IP מקומית עדיין מתאימה?
יש מצבים שבהם מרכזיה מקומית היא בחירה סבירה. המשותף להם הוא צוות IT זמין ודרישה ממשית שהענן לא עונה עליה:
- רשת סגורה: ארגון שמדיניות אבטחת המידע שלו מחייבת שהשיחות וההקלטות לא יצאו מהרשת הפנימית.
- הרבה שיחות פנימיות: מפעל או קמפוס עם מאות שלוחות שמדברות בעיקר זו עם זו, וצריכות לעבוד גם כשהאינטרנט נופל.
- שילובים מקומיים: מערכות כריזה וציוד טלפוניה ייעודי שמחוברים למרכזיה בחיבורים פיזיים.
- השקעה טרייה: מרכזיה שנרכשה לאחרונה ועדיין בתוקף אחריות ורישיון. כאן כדאי לתכנן את המעבר לסוף מחזור החיים שלה.
מתי עדיף לעבור למרכזיה בענן?
לרוב העסקים הקטנים והבינוניים החשבון נוטה לענן, בעיקר כשמתקיים אחד מאלה:
- אין בעסק איש IT, והמרכזיה מטופלת רק כשהיא מתקלקלת.
- העובדים עובדים גם מהבית או מהשטח, וצריכים לענות במספר של העסק מהנייד.
- השרת או המרכזיה הגיעו לסוף חייהם, והחלופה היא רכישה מחדש.
- לעסק כמה סניפים, וכל אחד מהם מחזיק היום מרכזיה וקווים משלו.
- העסק גדל ומצטמצם לפי עונות, ומשלם היום על קיבולת שהוא לא צריך כל השנה.
האם אפשר לשלב מרכזיה מקומית עם ענן?
כן, ויש לכך שתי צורות נפוצות. בצורה הראשונה המרכזיה המקומית נשארת, אבל הקווים הישנים מוחלפים בחיבור SIP Trunk לספק, והעובדים מקבלים אפליקציה בנייד שמתחברת לשרת במשרד. זה מאריך את חיי המרכזיה וחוסך בקווים, אבל לא מוריד מהעסק את האחריות לשרת, לעדכונים ולאבטחה.
בצורה השנייה עוברים לענן בהדרגה: סניף חדש, צוות שעובד מהבית או מוקד קטן מתחילים בענן, והמשרד הראשי עובר כשהשרת הקיים מגיע לסוף חייו. בתקופת הביניים שתי המערכות מחוברות, כך שאפשר להעביר שיחות ביניהן. המעבר ההדרגתי מתאים לארגון שהשקיע לאחרונה בציוד ולא רוצה לוותר עליו, אבל חשוב לקבוע מראש מועד סיום לתקופה הכפולה, כדי לא לשלם על שתי מערכות לאורך זמן.
איך עוברים ממרכזיה מקומית לענן בלי להשבית את העסק?
המעבר נעשה במקביל לעבודה, והמרכזיה הישנה ממשיכה לעבוד עד הרגע האחרון:
- ממפים את המרכזיה הקיימת: שלוחות, קבוצות צלצול, תפריט קולי, שעות פעילות, הקלטות ומספרים.
- בודקים את חיבור האינטרנט ואת הנתב, כולל תעדוף לתעבורת קול (QoS) וכיבוי רכיב SIP ALG.
- מקימים את המרכזיה בענן ומגדירים בה את אותו מבנה, ובודקים אותה עם כמה עובדים.
- מחליטים מה עושים עם הטלפונים: טלפוני IP רבים אפשר להגדיר מחדש, וטלפונים אנלוגיים מחברים דרך מתאם.
- מנידים את המספרים. בזמן הניוד השיחות מופנות, כך שאין השבתה.
- מגבים את ההקלטות וההגדרות מהשרת הישן, ורק אחר כך מכבים אותו.
שני נושאים רגולטוריים כדאי לברר מראש מול הספק. בניוד מספרים, לפי תוכנית המספור של משרד התקשורת, אין ניוד של מספר גיאוגרפי בין אזורי חיוג שונים. בהקלטות, מי שמקליט שיחות לקוחות מחזיק מידע אישי, והנחיות בנושא מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות.
מרכזיה עם טלקום אקספרט
בטלקום אקספרט מהנדס תקשורת בודק את המרכזיה הקיימת, את הרשת ואת אופן העבודה של העסק, ומתכנן ומלווה את המעבר כאינטגרטור. כשמרכזיה מקומית עדיין מוצדקת, אנחנו אומרים את זה. כשהענן מתאים, ההקמה כוללת את המיפוי, ההגדרות, הדרכת העובדים והחיבור למערכות הקיימות.
מרכזיה בענן של טלקום אקספרט מתחילה ב-20 ש"ח לשלוחה לחודש, במינימום 60 ש"ח לחודש. ניוד המספרים נעשה בתוך יום עסקים אחד, בדרך כלל תוך 4 שעות, בלי השבתה ובלי תשלום, ומתאם לטלפון אנלוגי עולה 50 עד 80 ש"ח. ההתקנה חינם ואין התחייבות.
לייעוץ ללא התחייבות: 077-8123111.
שאלות נפוצות על מרכזיית IP מקומית
מרכזיית IP מתארת את הטכנולוגיה, שיחות שעוברות ברשת נתונים, ומרכזיה בענן מתארת את המיקום: מרכזיית IP שהשרת שלה יושב אצל ספק ולא במשרד. במרכזיית IP מקומית העסק קונה את השרת, הרישיונות והטלפונים, ואחראי לתחזוקה, לגיבוי ולעדכוני האבטחה. במרכזיה בענן משלמים מנוי חודשי לפי שלוחה, הספק אחראי לשרת, ואפשר להוסיף שלוחות בלי עבודה באתר. פתרון מקומי רלוונטי בעיקר לארגון עם צוות IT פנימי.
מקימים את המרכזיה בענן במקביל לשרת הקיים, מעתיקים אליה את השלוחות, התפריט הקולי והניתוב, ובודקים אותה לפני שמעבירים אליה את המספרים. ניוד המספרים לוקח עד יום עסקים אחד, בדרך כלל תוך 4 שעות, בלי השבתה ובלי תשלום, כי בזמן המעבר השיחות מופנות. טלפונים אנלוגיים מחברים דרך מתאם שעולה 50 עד 80 ש"ח. את השרת הישן מכבים רק אחרי שמגבים ממנו את ההקלטות וההגדרות.
מרכזיה מקומית צריכה חשמל כדי לפעול, ולכן בהפסקת חשמל היא ממשיכה לעבוד רק כל עוד יש לה גיבוי מאל-פסק (UPS), וגם הנתב, המתגים והטלפונים צריכים חשמל באותו זמן. כשהגיבוי נגמר, השיחות הנכנסות לא נענות עד שהחשמל חוזר. תקלת חשמל עלולה גם לפגוע בחומרה של מרכזיה ותיקה. במרכזיה בענן אפשר להגדיר מראש שבמקרה כזה השיחות יעברו לאפליקציה בנייד של העובדים.
יש שתי דרכים עיקריות. הראשונה היא חיבור VPN, שבו הטלפון או המחשב של העובד מתחבר לרשת המשרד כאילו הוא יושב שם. השנייה היא בקר גבולות (SBC, Session Border Controller) או פתרון חיבור מרחוק של יצרן המרכזיה, שמאפשר לשלוחות מבחוץ להירשם לשרת בלי לפתוח אותו לכל האינטרנט. בשתי הדרכים צריך הגדרות בחומת האש ובדיקה של איכות השמע, ובמרכזיה בענן אותו עובד פשוט מתקין אפליקציה.
התחזוקה כוללת עדכוני אבטחה למערכת ההפעלה ולתוכנת המרכזיה, גיבוי קבוע של ההגדרות וההקלטות, מעקב אחרי שטח האחסון, חידוש רישיונות ותעודות הצפנה, ובדיקה של האל-פסק. נוסף על כך יש טיפול בתקלות חומרה והחלפת שרת או טלפונים כשהיצרן מפסיק לתמוך בהם. בעסק בלי צוות IT העבודה הזו עוברת לטכנאי חיצוני בחוזה שירות, וזמן התגובה שלו קובע כמה זמן העסק יישאר בלי טלפון בזמן תקלה.
במרכזיה בענן הספק אחראי לשרת, לעדכונים, לגיבוי ולאבטחה, והעסק משלם מנוי ומנהל רק את ההגדרות. כשהעסק מתקין תוכנת מרכזיה כמו Asterisk או 3CX על שרת ששכר בענן, השרת אמנם לא יושב במשרד, אבל כל האחריות לתחזוקה ולאבטחה נשארת אצל העסק. מבחינה תפעולית זו עדיין מרכזיה בניהול עצמי, ולכן כדאי להשוות אותה למרכזיה מקומית ולא למרכזיה בענן מנוהלת.
לא בכל חוזה, ולכן צריך לבדוק. בתנאים של ספק ענן אחד שנבדקו נכתב שהוא רשאי לשנות או להחליף את מספרי החיוג וללקוח אין זכות לגביהם. מספרים שהעסק מנייד לספק החדש שייכים למנוי, ולכן כדאי לדרוש בכתב שהמספרים הראשיים והמנוידים לא יוחלפו. החלפת מספר לבקשת הלקוח עשויה להיות בתשלום.
לפי רוב החוזים, העסק. פרטנר כותבת שלא תהיה אחראית בשום אופן לנזק מפריצה למרכזיה פרטית או וירטואלית, גם אם סופקה על ידה. בבזק האחריות לסיסמאות בפורטל על הלקוח, והחלפתן נדרשת כל 60 יום. לכן כדאי לחסום חיוג לחו"ל ולשירותי פרימיום כברירת מחדל ולפתוח רק לשלוחות שצריכות.
