תמסורות סימטריות לבסיסי שידור WiFi לעסקים, האם יש חיבורים של 10 גיגה באוויר? (מידע חדש וטיפים)

תמסורות סימטריות לבסיסי שידור WiFi לעסקים

תמסורות סימטריות לבסיסי שידור WiFi, האם יש חיבורים של 10 גיגה באוויר? 

 

עולם התקשורת והטלפוניה מתקדם במהירות לפתרונות של חיבורי רוחב פס באוויר המתחרים "ראש בראש" בחיבורי סיבים. לא רק לעסקים ולארגונים גדולים יש צרכי תקשורת וטלפוניה מגוונים ומתקדמים.

גם לעסקים קטנים ובינוניים יש צרכים ורצון לחסוך בהוצאות, מבלי להתפשר על רמת הביצועים והיכולות העסקיות שלהם.

איך בוחרים את פתרון תמסורות סימטריות וא-סימטריות לבסיס שידור WiFi המתאימים לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME מבלי לפשוט את הרגל?

האם הפתרונות של פרטנר הם הפתרונות המועדפים והמומלצים בשוק הזה?

 

כיום מעבירים אותות וידאו ממערכות דוגמת מצלמות אבטחה ב-WIFI ומספקים חיבורים רחבי פס לעובדים, מנהלים וגם לאורחים בבסיסי שידור של WiFi. אולם, בישראל (ובעוד כמה מדינות בעולם) קשה מאוד להעביר אותות וידאו ותעבורה הרגישה להפרעות בסביבה רווית הפרעות, במיוחד בישראל, שבה אפשר להשתמש רק בחלק מתדרי 2.4 גיגהרץ, משום שהתדר של 5 גיגהרץ שמור לצבא ואפשר להשתמש בחלק מתדרי ה-5 גיגהרץ רק בעוצמות מופחתות ורק בתוך מבנים (אסור לשימוש מחוץ למבנים).

כך, אי אפשר להגיע בישראל לרוחבי הפס, שטכנולוגיות רשתות WiFi החדישות מאפשרות. תקן 802.11ac Wave 2, שמקובל כיום בכל בסיסי השידור WiFi מכל היצרנים המובילים, אמור לספק חיבורים באוויר של עד 7 גיגה, ולפחות 1.5 גיגה עד 2.5 גיגה לכל משתמש קצה. בישראל היכולות הללו לא קיימות.

בנוסף, תדר ה-5 גיגהרץ, שמשמש בכל העולם גם כתשתית החיבור לבסיסי השידור של WiFi, ובין בסיסי WiFi, פשוט מעוקר בישראל ולכן עסקים מחפשים פתרון לחיבור בסיסי שידור WiFi כדי לאפשר ביצועים גבוהים והפתרון היחיד, שהיה אפשרי עד לאחרונה הוא של סיבים אופטיים, פתרון מאוד יקר וקשה לפריסה. בחיבורים של רשתות חיצוניות (למשל למצלמות אבטחה מרוחקות או לרשתות WiFi בקמפוס או בעיר) החיבור בסיבים לעיתים גם בלתי אפשרי מבחינה מעשית וכלכלית.

 

תמסורות סימטריות לבסיסי שידור WiFi לעסקים

 

מהן תמסורות סימטריות באוויר לבסיסי שידור WiFi לעסקים ולערים חכמות?

 

אחת הבעיות המרכזיות בהעברת תקשורת אלחוטית במהירות כה גבוהה היא היכולת להבטיח את רוחב הפס עד לתחנות הקצה בלי הפרעות, אף בפריסה רחבה. בעולם מקובל לפתור בעיה זו ע"י שימוש בתחומי תדר גבוהים מאוד, 60,70/80GHz , שנקראים גם "גלים מילימטרים", וסיקלו  (Siklu) הישראלית מפתח-תקווה היא המובילה העולמית בתחומים הללו מזה 7 שנים ברציפות. Siklu מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת אלחוטית נייחת עם קיבולת של עד 10 גיגה ביט לשנייה באוויר.

מדובר בתדרים, שכיום הם גם הזמינים וגם והרחבים ביותר, עם יכולת מתן שירות איכותי מבוססSLA  ( (Service Level Agreementידוע מראש למשך שנים, ולכן ציוד Siklu מתאים גם לרשתות עם דרישות זמינות המחמירות ביותר.

מוצרי סיקלו מותקנים כיום כשכבת הרשת בערים חכמות בארץ ובעולם, בקמפוסים, בחיבורי מצלמות אבטחה, תמסורת ליחידות WiFi ציבורי, חיבור בין בנינים, גיבוי והרחבת פריסת סיבים אופטיים ועוד. לסיקלו המגוון הרחב ביותר בעולם למוצרי תקשורת בגלים מילימטרים, ובאמצעות השותפות שלה עם 2 אינטגרטורים בישראל (SMBIT וגטר-טק), הלקוחות העסקיים יכולים לקבל סל מוצרי תקשורת אותם הם מציעים דרך ערוץ השותפים הכולל משווקים, ספקי תקשורת ואינטגרטורים מקומיים. כך, הלקוחות העסקיים יכולים לקבל פתרון "קצה לקצה" כולל כל יחידות הקצה, לרבות ציוד הרשת, מצלמות האבטחה, בסיסי השידור, התמסורת, שירותי ערך מוסף (שירותי אינטרנט, שירותי סייבר וכיו"ב), מערכות הניטור והשליטה וכך הלאה, לפי הצרכים הספציפיים של כל עסק, מספק אחד.

הפתרון החדיש ביותר של סיקלו הוא GTTH  (ר"ת: Gigabit To The Home), שמספק שירותים ברמה של דור 5 בסלולר כבר כעת, לבתים ולמשרדים, ברוחבי פס של 1 עד 5 גיגה לכל בית ומשרד. מידע טכני על השירות החדש הזה ניתן למצוא כאן.

 

למה "גלים מילימטריים" לתמסורות סימטריות (וא-סימטריות) לעסקים?

הגלים המילימטרים יכולים לכסות במהירות אזורים, שהסיבים לא יכולים להגיע אליהם. Siklu מפתחת ומספקת שבבים לתחום הגלים המילימטריים – תדרי שידור, שיאפשרו להעביר פס רחב במקומות, שבהם קשה או אף בלתי אפשרי לסלול סיבים אופטיים, ולהשתמש בפס רחב גם ליישומי IoT, כגון מצלמות אבטחה, סנסורים מכל סוג וגם לבסיסי שידור של WiFi.

הגלים המילימטריים – תחום תדר, שהטכנולוגיה מאפשרת בשנים האחרונות לנצל, עשויים להביא מהפך בדרך, שבה תושבי ערים צפופות צורכים מידע והעיריות שלהם שומרות על ביטחונם ומנהלות את משאבי האנרגיה והמים שלהם בדרך חכמה. כך, השירות, שמפתחת סיקלו בתחום הגלים המילימטרים, נועד להביא פס רחב לבתים, שקשה ויקר להביא אליהם סיבים אופטיים. עם זאת, הסיבים האופטיים נחוצים להביא את תעבורת האינטרנט אל העיר וממנה.

מכיוון שהגלים המילימטרים לא רגישים להפרעות וכרגע תחום הגלים המילימטריים פנוי לחלוטין ממשתמשים בישראל, הגלים המילימטריים הללו מאפשרים תקשורת בקצבים גבוהים של עד 10 גיגהביט לשנייה. ברגע שעסק הקים מערכת תקשורת, היא יכולה לשמש להרבה יישומים, ממצלמות אבטחה, דרך חיישנים שונים, חיבור בתי הספר, בתי החולים ולספק שירות רשתות פרטיות בתוך העיר לתושבים.

קיימת עדיין תפיסה בחלק מהערים החכמות לפיה "ערים חכמות" הן אוסף של חיישנים צרי סרט, וכל מה שצריך זה רק לאסוף את הסנסורים האלה בתעבורה, שהיא לאו דווקא פס רחב, כדי לעבד את המידע בענן ולהפיק ממנו תובנות ולשלוט במידע ובסנסורים, מה שמכונה NBIOT – Narrow Band IoT, מה שממומש, למשל, על בסיס תשתיות הסלולר הרגילות. אולם, זה כבר לא נכון. כולם רוצים וידאו ואי אפשר להעביר וידאו על פס צר. אפילו מצלמות האבטחה מתחילות לשדר ב-K4 ואף ב-K8. כל מצלמה בעצמה מורכבת מאוסף של מצלמות בסידור המאפשר לה לצלם זוויות רחבות וכיום המצלמות כוללות "חוכמה" דוגמת זיהוי פנים וזיהוי אירועים, חוכמה מבוססת AI (אינטליגנציה מלאכותית). זה דורש רוחבי פס ניכרים, מאובטחים ויציבים.

לכן, ערים חכמות וארגונים חכמים יצטרכו להשתמש ביישומי וידאו לצרכי אבטחה, תחבורה חכמה ועוד. למעשה, כל התשתית של המכוניות האוטונומיות תעביר כמויות מידע אדירות ולתחום זה הפתרונות של "גלים מילימטריים" מתאימים בדיוק. מכיוון שמדובר על תדרים גבוהים מאוד ואלומות תדר צרות, הסיכוי להפרעה הוא קטן מאוד ולכן זו טכנולוגיה אידאלית לפריסות. תכנון הרשת קל מאוד, רק צריך קו ראיה. כל השאר פשוט מאוד ומותקן בדקות ומתחיל לעבוד באופן מלא תוך זמן ממש אפסי.

עיריות וגופים ציבוריים יכולים לנצל זאת למטרות מגוונות ומפתיעות. למשל, כדי לספק אינטרנט חינם בשכונות מצוקה בכלל, ללמד את התושבים כיצד להשתמש במחשב ולאפשר להם לרכוש כישורים רלוונטיים להיום. הגלים המילימטריים הם התשובה לאספקת פס רחב ליישומים החדשים, שמתפתחים בשוק התקשורת העולמי והמקומי, ובראשם פס רחב לבתים פרטיים ורשתות ערים חכמות ועסקים חכמים.

לאחרונה משרד התקשורת התיר לרשויות מקומיות לעשות שימוש עצמאי בתדרי הגלים המילימטריים להקמת רשתות עיר חכמה עצמאיות. המשרד אף עמל בימים אלה על גיבוש מדיניות לחלוקת תחום ה-70/80 גיגה הרץ לשני תתי תחום: אחד לחברות תקשורת מסורתיות בפיקוח הדוק ובמחירים הנוכחיים, והשני בפיקוח עצמאי (Self Coordination) עבור אינטגרטורים וחברות אינטרנט קטנות, וזאת ע"מ לעודד את התחרות באספקת פס רחב בר-השגה לעסקים בישראל, דבר שיגרום להורדת הוצאות התקשורת ובו זמנית יאפשר אספקת מהירויות גבוהות יותר. בתחום ה-70 גיגהרץ כבר בוצעו התקנות לא מעטות. העיר הראשונה, שהתפרסמה בתחום, זה היא רחובות ואחריה אור-יהודה. כיום עיריות רבות נכנסות לתחום זה ובכלל זה עיריית ירושלים.

יתרה מכך, משרד התקשורת שוקד בימים אלה על פתיחת תחום ה-60 גיגה הרץ לשימוש חופשי בדומה לנעשה במדינות רבות בעולם. תחום ה-60 גיגה הרץ פנוי לחלוטין בישראל, מיועד לטווחים קצרים מאוד (עד 500 מטר) ומאפשר חיבורים במהירות גיגה ביט לשנייה ויותר. על פי מומחים בתחום, צעד זה יאפשר לחברות תקשורת לחבר בניני מגורים קטנים יחסית, שהיו עד כה מחוץ לתוכניות העבודה שלהן, לאינטרנט מהיר באיכות של סיב אופטי. ההיתר המתוכנן יכלול את הפיתוח האחרון והמתקדם בעולם: מערכות בתצורת נקודה למספר נקודות, שמסייעות עוד יותר למהירות ופשטות תהליך ההתקנה והורדת העלויות לחיבור מבנים.

חברת SMBIT כבר קיבלה רישיון ממשרד התקשורת להתחיל בפריסה ניסיונית של הטכנולוגיות הללו (כולל בתחום ה-60 גיגהרץ,  שטרם הופעל בישראל), ב-4 יישובים ברחבי הארץ: אשדוד, עוספיא, ת"א ואזור תעשייה עמק חפר), והחברה מעוניינת להתקדם מהר ל"ניסוי שיווקי" בקנה מידה רחב יותר ולאפשרות לאספקת שירות מסחרי של פס רחב סרט באוויר כ-WISP (ר"ת: Wireless Internet Service Provider).

 

פתרונות של תמסורות סימטריות (וגם א-סימטריות) על בסיס חיבורי סיבים אופטיים:

עד היום, ההמלצה לרוב העסקים מרמת העסקים הקטנים ביותר עד רמת העסקים הגדולים היא להשתמש באחד משני החיבורים של רשתות תקשורת של ספקיות תקשורת: IPVPN (ר"ת: Internet Protocol Virtual Private Network) ו-MPLS. אין הבדלים משמעותיים בין שני הסוגים. זאת, משום שכמעט כל הספקים בישראל מממשים את שירות ה-IPVPN שלהם על בסיס פרוטוקול MPLS. כך, שזה היינו הך. ברוב המקרים זה אותו סוג של חיבור מאוחד (ואז החיבור נקרא VPRN) ולעיתים לא, תלוי בתצורת השירות של הספק. אצל רוב מוחלט של הספקים בישראל שירות IPVPN הוא גם שירות MPLS.

חיבורים עסקיים מסוג זה הם עד 10 גיגה (בבזק) או פחות מזה אצל הספקים המתחרים בבזק. מדובר בשירות תשתית תקשורת המותאם ביותר לצרכי עסקים קטנים עד בינוניים, במחירים של מאות ₪ ועד אלפי ₪ לחודש, תלוי ברוחבי הפס, באיכות החיבור ובטופולוגיית החיבורים.

עסקים גדולים יותר וכאלה שיש חשיבות מיוחדת אצלם לרמת השרידות ורוחבי הפס של החיבור ייטו לקחת חיבורי מטרו אתרנט (רשת טבעות סיבים של ספקי התקשורת הגדולים, מבוססות על פרוטוקול אתרנט), במיוחד אם יש צורך בחיבורים של ג'יגות בהיקף ניכר. כאן החיבורים מגיעים עד ל-100 גיגה (ויש אפשרויות אף לכפול ויותר מזה. בבזק הגיעו כבר לחיבורים של 400 גיגה לכמה ארגונים גדולים דוגמת בנקים).

לפרטנר (ולעוד כמה ספקים) יש גם שיטה חיבור נוספת ומעט שונה: IPVPN עם MPLS, אבל לא ברשת סגורה על רשת המטרו אתרנט של ספק התקשורת, אלא על רשת האינטרנט הציבורית (רשת אינטרנט, שיכולה לנוע גם על רשת המטרו אתרנט הסגורה, אבל גם לא). שירות זה נקרא אצל פרטנר בשם VPDN (ר"ת: Virtual Private Dial-up Network) והוא יותר זול ללקוחות הקצה.

יש אינטגרטורים וספקי אינטרנט נוספים המציעים חיבורי MPLS, שזה למעשה VPDN (דהיינו: חיבור וירטואלי על רשת האינטרנט הציבורית), על רשתות, שאינן מטרו אתרנט סגורות של ספק תקשורת, אלא ממש על רשת האינטרנט הציבורית העולמית (שנעה בין ספקי האינטרנט – ISP העצמאיים והציבוריים).

 

למה בכלל עסקים צריכים תקשורת מסוג IPVPN ו-MPLS?

תשתית תקשורת א-סימטרית (כלומר: שרוחב הפס של הערוץ היורד גדול משמעותית מרוחב הפס של הערוץ העולה), מה שמקובל במגזר הפרטי וב"שוק הסיטונאי", אינה מתאימה לעסקים ולארגונים מכל סוג.

בנוסף, תקשורת א-סימטרית מסוג החיבור הבסיסי לאינטרנט הקיים בישראל (לרבות במסגרת מה שמכונה חיבורי "השוק הסיטונאי"), היא בחיבור לא יציב ולא מובטח (כל החברות מתחייבות רק למינימום של 0.01 מגה, וללא כל אבטחה). מדובר בבדיחה של רמת שירות של חיבור תקשורת, שאינה מתאימה בכלל לעסקים, שעסקיהם תלויים בחיבורים יציבים, שרידים ומאובטחים.

זאת, למעט חיבורי IPVPN (עם או בלי MPLS), שהם אמנם חיבורים א-סימטריים עסקיים, אבל עם SLA ("הסכם רמת שירות") המבטיח רמת שירות ושרידות ברמות שונות (לפי רצון וצרכי הלקוחות), עם רמת אבטחה די טובה, מה שאין בחיבורים הא-סימטריים הפרטיים וב"שוק הסיטונאי".

לכן, תקשורת סימטרית (שבה רוחב הפס בערוץ היורד זהה לרוחב הפס של הערוץ העולה), היא סוג תשתית התקשורת המומלץ לעסקים התלויים לפרנסתם וניהול עסקיהם בתשתיות תקשורת יציבות, שרידות ומאובטחות.

כתוצאה מהמעבר המהיר של עסקים וארגונים בישראל כמו בכל העולם לשירותי ענן, הערוץ העולה קיבל חשיבות מיוחדת וקריטית, כי הוא הערוץ של החיבור של העסק לענן (כלומר: החיבור ל-Data Center של ספק שירותי הענן בישראל או בכל מקום בעולם). כיום, עסקים עוברים ל"תקשורת אחודה" ויש חשיבות רבה לבחירת תשתיות החיבור המתאימות לסוג כזה של פעילות עסקית.

כל ספקי החיבורים הסימטריים והא-סימטריים לעסקים בישראל מבטיחים (ברמה כזו או אחרת), רמת יציבות, שרידות והגנה, ברמה הנדרשת לעסקים וכן מענה לרגולציות החלות על חלקים נרחבים בשוק העסקי, דוגמת הצורך בהגנה על הפרטיות, חובה רגולטורית, שהחמירה מאוד בשנה האחרונה, גם במקביל לרגולציית ה-GDPR המחמירה, שהחלה במחצית 2018 וחלה על כל מי שיש לו עסקים באירופה. מדובר ברגולציה, שחלה על כל מי שיש לו בסיס נתונים כלשהו של בני אדם, החל מלקוחות וכלה בשותפים ואפילו רשימות כוח אדם ושכר של העסק עצמו. בישראל יש חוקים מקבילים, חדשים ודי נוקשים, בתחום ההגנה על המידע ושמירה על הפרטיות. לכן, חיבורים עסקיים מאובטחים, שרידים ומוגנים, הם "צו השעה" לכל עסק בכל סדר גודל.

יצוין, שתחום תשתיות התקשורת לעסקים נמצא כיום במהלך של מהפכה מאוד מהירה. מצד אחד מבוצע מעבר לתשתיות מבוססות סיבים עם פתרונות חדשים דוגמת פתרונות מתקדמים המכונים בשם המקצועי SD-WAN (ר"ת: Software Defines WAN), לרבות הגישה החדש של NaaS – Network as a Service שהוצג ע"י Meta Networks הישראלית, אמורים להחליף בהדרגה את גישת ה-MPLS, שירותים שמסופקים כבר בישראל, למשל, ע"י בינת עסקים, בזק בינ"ל ופרטנר, ומצד שני, פתרונות אלחוטיים, שכוללים פתרונות סלולר רחב פס, פתרונות של רשתות אלחוט WiFi ולאחרונה הלהיט בשוק הישראלי, כפי שציינו בתחילת הכתבה, חיבורים אלחוטיים בגלים מילימטריים (בתחום ה-60 – 70 גיגהרץ), עם רוחבי פס באוויר עד ל-10 גיגה ויותר, ולמרחקים של מאות מטרים עד כמה קילומטרים. פתרונות כאלה יש כבר בשוק הישראלי, כאמור, משני ספקים.

בשנה הבאה (2019) נתחיל להכיר את חיבורי הסלולר רחב הפס ב-5G, שכבר קיים ברחבי העולם, ברוחבי פס מצוינים (עד 10 גיגה), לבתים ולעסקים קטנים עד בינוניים.

במקביל, נכיר את התפתחות שירותי הרשת של אנלימיטד (Unlimited, שם המותג של חברת IBC), הפעם בבעלות של קבוצת סלקום ואחזקות מיעוט של חברת החשמל (וייתכן מאוד שעוד ספקיות תקשורת תצטרפנה בקרוב לשירותי אנלימיטד), שירותי רשת בסיבים עד הבית, המשרד והעסק, לרבות שירותים עסקיים מגוונים, שכולם מבוססים על חיבורים סימטריים וא-סימטריים יציבים, שרידים ומאובטחים, ברוחבי פס של 1 גיגה עד 10 גיגה.

יודגש, שחיבורי VPN לשירותי התקשורת, המחשוב, האירוח והאחסון שבענן, אפשריים לביצוע גם באמצעות ציוד הקצה, שבידי הלקוח העסקי, ואין צורך לשלם על חיבורים כאלה מחירים מופקעים לספק האינטרנט \ התקשורת \ האינטגרטור. בכלל, אפשר להתחבר למרכזי האחסון על רשתות האינטרנט ובזול ב"פתרונות זמינים מהמדף" וזה הדבר המומלץ ברוב המקרים לרוב העסקים הקטנים עד הבינוניים.

מכאן, שאין כל טעם כלכלי, טכנולוגי, עסקי או אחר, להישאר עם ההסכמים הישנים בהסכמי חיבורים עסקיים ישנים ויקרים, שנעשים בטכנולוגיות ישנות שעבר זמנן, שיש בהם התחייבויות ארוכות טווח ו"קנסות יציאה" דרקוניות, עם תלות בתחזוקה וברישיונות מספק אחד מסוים, ואין בהם יתרון תחרותי ממשי בשוק הדינמי בו אנו חיים ופועלים.

 

תמסורות סימטריות לבסיסי שידור WiFi לעסקים

 

מה מציעה פרטנר למגזר העסקי לרבות פתרונות תמסורות סימטריות?

קבוצת פרטנר מציעה מגוון רחב ביותר של פתרונות לעסקים בכל סדר גודל ושלל ההצעות שלה מתחלק על פני כמה סוגים, תחת המוטו, שניתן לקבל את כל השירותים הנחוצים לכל עסק וארגון תחת קורת גג אחת ותחת חשבונית אחת, מה שאין, למשל, בבזק, בגלל "ההפרדה המבנית", שהרגולציה הטילה עליה.

זה כולל, בין היתר:

  • פתרונות סלולר מגוונים, כולל מענה לכל הצרכים הכי עדכניים דוגמת שירותי IoT (כולל: משרד ועסק חכם, בקרת טפטפות, קריאת מוני חשמל, בקרת תצרוכת חשמל, בקרת רכב, קריאת שעוני מים ועוד).
  • פתרונות חיבורי אינטרנט לכל צורך, בחיבורים שנקראים VPDN, שניתן לבצע להם גיבוי ע"ג רשת הסלולר LTE של פרטנר. זאת, כולל כל השירותים הנלווים (דוגמת: איזון עומסים, CDN, IP Roaming, Hosting, קישוריות מבוססת IP, קישוריות אלחוטית מאובטחת ועוד).
  • פתרונות עסקיים במגוון רחב של תצורות. הלהיט הכי טרי: חיבורי SD-WAN עם NFV, בשת"פ של פרטנר עם חברת הענק VMware ביחד עם חברת Cloudify הישראלית.
  • פתרונות טלפוניה קווית במגוון רחב של תצורות, החל ממרכזיות פיזיות בעסק וכלה בשירותי מרכזיות טלפוניה מתקדמות בענן.
  • תקשורת בינלאומית במגוון שירותים, מבוססת תשתיות סיבים אופטיים ברחבי המדינה, לאורך חופי המדינה (בים על קו החוף) ו-2 כבלים תת-ימיים המחוברים מישראל לאירופה (ומשם לכל העולם).
  • פתרונות טלוויזיה רב-ערוצית ושירותי וידיאו לכל צורך, גם לעסקים וארגונים.
  • פתרונות חיבורי תשתית בסיבים, כשהלהיט הטרי והכי מבוקש כיום: חיבורים בסיבים ברוחב פס של 1 גיגה (חיבור א-סימטרי) במסגרת שירות "פרטנר פייבר".
  • שירותי ערך מוסף לכל צורך ובראשם שירותים מאוד מבוקשים דוגמת סייבר, גיבוי בענן (קרוי בפרטנר: CloudUp360), אירוח שרתים ואתרים, שירותי פקס, שירותי ניהול עובדים, שירותי תקשורת מנוהלים ועוד.
  • שירותי אינטגרציה, תכנון, הקמה, תפעול, תחזוקה, ניטור, שליטה ובקרה ועוד. הפתרון הכי חדיש קרוי: V-Net – לניהול תשתיות התקשורת בענן.
  • שירותי תמיכה ושירות, לרבות באתר הלקוח 24X7. התחייבות (SLA) ל-4 שעות לטיפול בתקלה מרגע הדיווח על התקלה.

לאן מתפתח שוק התמסורות הסימטריים והא-סימטריים בישראל?

השוק הזה נמצא לפני מהפכה גדולה בגלל כניסתה הקרובה אנלימיטד לשוק הזה, הפעם בבעלות סלקום.

עד היום, בזק היא מובילת שוק. הבעיה של בזק בתחרות הזו: המחירון שלה גלוי (כאן), בעיקר בגלל הרגולציה, שחלה על בזק, וגם מתוך מסורת רבת שנים המחירונים של בזק הם גלויים. לכן, כל מתחרותיה של בזק, משתמשות במחירון הזה כבסיס להצעת הצעות לשוק, שכוללות הנחה במחיר מול המחירון של בזק.

כך, שלקוחות רבים מעדיפים את ההוזלה במחיר, שמבטיחות החברות המתחרות בבזק. יחד עם זאת, יש לזכור, שהמחיר הוא רק אחד הפרמטרים שיש לקחת בחשבון. פרמטרים נוספים הם, למשל: רמת האמינות המעשית של רשת התקשורת ורמת השירות הניתנת ללקוחות החברה, שמספקת את השירות, אחרי שרכשו את השירות ממנה.

על פי נתונים רשמיים של משרד התקשורת, רמת השירות של בזק (וגם של בזק בינלאומי) היא מובילה בפער ניכר, מזה מספר שנים, הרבה לפני כל המתחרים.

בנוסף, לדעת כמה מומחים, רמת האמינות, השרידות והאבטחה של שירותים מסוג VPDN על רשת האינטרנט הציבורי, הגם שהיא מבוצעת באופן מוצפן ומופרד מהרשת הציבורית, במקום על רשת המטרו אתרנט הפנימית של ספק תשתיות תקשורת, היא פחותה. לכן, מומלץ לבדוק זאת בטרם בחירת בספק השירות. יש לשקול היטב את נושא המחיר מול האיכות והשרידות של החיבור.

תשומת לב, שפרטנר מנהלת כעת מו"מ עם סלקום כדי להיכנס בשותפות עמה על תשתית אנלימיטד. אם המו"מ הזה ייעלה יפה, בשנה הקרובה (2019) אנלימיטד תציע ללקוחות השוק הפרטי וגם העסקי מגוון רחב וחדש של הצעות במחירון, שטרם ידוע, של שירותים במגוון רוחבי פס סימטריים וא-סימטריים.

כך, שבהחלט יש צורך לשקול, אם כדאי להמתין עד שאנלימיטד תצא לשוק עם ההצעות החדשות שלה, לפני שבוחרים בפתרון קיים, שהוא יהיה אולי יותר ישן ויותר ויקר, מפרטנר, או מכל ספק מתחרה אחר.

בנוסף, בשנה הקרובה נראה חיבורים אלחוטיים וסלולריים ברוחבי פס טובים (עד 10 גיגה), שיתחרו בחיבורים הקוויים הקיימים כיום. כך, שייתכן שכדאי להמתין בתהליך קבלת ההחלטות  (אלא אם זה צורך אקוטי ומידי של העסק).

בכל מקרה, מומלץ מאוד בטרם בחירת ספק שירות לחיבורי תשתית סימטריים (וגם לא סימטריים), לבצע תיחור מקצועי בין ספקי השירות ולשקלל לא רק את המחיר, אלא גם את רמת השירות, ה-SLA  המובטח ואת יכולת ההתאמה האישית והגמישות של ספק השירות מול צרכי הלקוח.

מכאן, ש"צרכנות נבונה" היא שם המשחק, כי הכוח נמצא כיום בידי הלקוחות העסקיים. 

טיפים בתחום תמסורות סימטריות וא-סימטריות מסוג MPLS:

בבחירת ספק שירותי MPLS יש לקחת בחשבון פרמטר חשוב והוא: נושא אבטחת המידע, שהוא הנושא החשוב ביותר לספקי שירותי תקשורת בענן (וגם לא בענן). ברור, שכל התעבורה לענן ובחזרה אמורה להיות מוצפנת ומאובטחת. מפתחות ההצפנה של מערכות האבטחה אמורים להיות רק אצל הלקוח של השירות.

מדובר במשא ומתן עסקי – מקצועי לכל דבר, שרצוי שייעשה ע"י מומחים לתחום הזה. אם לבעל העסק אין ידע בתחום שירותי MPLS בשילוב שירותי אבטחת מידע ו-DRP, קל יהיה "לעבוד עליו" ולשכנע אותו לרכוש מה שטוב רק לכיס של ספק הפתרון, או אפילו למכור לו שירותי תקשורת ישנים או יקרים, במסווה של שירותים חדשים ומתקדמים.

השאלה החשובה ביותר, שבעל העסק יכול לשאול בעצמו (גם ללא ייעוץ מקצועי) את ספק המערכת היא: מה העלות הכוללת לעסק, עלות הכוללת הכל: עלות הרכישה והרישיונות לכל השימושים, עלויות התקנה, עלויות הביטוח, עלויות התחזוקה, תוכנות נדרשות, מכשירי קצה נדרשים וכיו"ב. כך, ניתן להשוות בקלות בין ספקים ולחשב את העלות הכוללת (TCO) של כל פתרון. נקודה נוספת לא פחות חשובה: מהם זמני התגובה לגיבוי מלא במקרה של נפילה.

לכן, מומלץ לנקוט באחת מ-2 הדרכים הבאות (או לשלב ביניהן):

  • Best of breed. כלומר: מי הספק המספק את פתרון ה-MPLS הטוב ביותר מבחינת ביצועים, שירות, יכולות, תכונות, נוחות השימוש, גמישות הפעלה, יכולת התמיכה של הספק, "הסכם רמת שירות" – SLA מתאים, וכך הלאה.
  • המחיר הטוב ביותר (בד"כ הכוונה למחיר הזול ביותר).

מדובר בתהליך מקצועי, שיש לבצע בלי "ליפול במלכודת" של אנשי שיווק ממולחים מחברות התקשורת והאינטגרציה, שמסוגלים "למכור קרח לאסקימוסים".

שורה תחתונה בתחום בחירת תמסורות סימטריות לעסקים:  

בבחירת ספק שירותי תמסורות סימטריות (וגם א-סימטריות) לעסקים ולארגונים, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. קודם כל, יש לקבל החלטה אם מעוניינים ברשת קווית (סיבים), אלחוטית (כיום הלהיט זה "גלים מילימטריים") או סלולרית (LTE ובשנה הבאה 5G), או שילוב של כמה אפשרויות, למשל, לצרכי שרידות. כך, שאם נופלת רשת תקשורת אחת מכל סיבה של תהיה, ניתן להמשיך לעבוד על הרשת החלופית. בנוסף, יש להחליט אם בכלל מעוניינים במערכת המופעלת על רשת סגורה של ספק התקשורת, במערכת המופעלת ברשת האינטרנט הציבורית, או בתצורה אחרת, שמתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

בטרם בחירת פתרון של שירותי תמסורות סימטריות, יש לנתח את צרכי העסק בראייה רב שנתית ולבחון האם העסק בכלל צריך חיבורי תמסורות סימטריות או אולי א-סימטריות. חשוב להימנע מנפילה לטעויות בתהליכי קבלת ההחלטות, בגלל מבצע זמני של ספק זה או אחר, או שמפתים למבצעים אטרקטיביים של פתרונות MPLS \ VPDN.

לכן, בחינה מקצועית של כל צרכי העסק ותיחור בין הספקים, נדרשת בטרם קבלת החלטה במי לבחור.

יודגש, שהצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, רשות מקומית, חברת הייטק, משרד מומחי ביטוח ופיננסים, או של משרד רואי חשבון.

 

לכן, נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת בתקשורת של העסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות רכישת פתרון תמסורות סימטריות?

 אם יש לך כבר שירותי תמסורות סימטריות (או א-סימטריות), ממה אתה לא מרוצה מהשירות? שתף אותנו.

 איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את ספק שירותי התמסורות הסימטריות המתאים לצרכיך?

 עיר חכמה רחובות

 

השאר תגובה

פוסטים נוספים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
חיפוש באתר

איזו מרכזיית טלפון העסק שלך באמת צריך?שלא ימכרו לך ציוד מיותר!

לייעוץ טלפוני חינם ממהנדס מומחה ולקבלת הצעת מחיר - לחצו כאן

או התקשרו 077-812-3111

פוסטים אחרונים

View michael pinchas's profile on LinkedIn

קטגוריות